שו"ת חתם סופר/ד/ל
שו"ת חתם סופר 
ד ל
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שוכ"ט לי"נ הרב הה"ג וכו' כקש"ת מה' צ"ה נ"י אבדק"ק באנהארד:
מכ"ק הגיעני וענותנותו הרבני בעצה ישאל איך לנהוג בכתיבת גט בקהלתו שמימות עולם ושנים קדמוני' אין כותבי' אלא דיתבא על מי מעינות דלית שם נהר בשם מפורסם אלא נהרות קטנות שאין להם שם מפורסם וכללם בכלל מי מעינות אלא שבאמת אין מעין אלא בארות ואע"ג שכ' ב"ש סי' קכ"ח סקט"ז שבארות בכלל מעיינות המה מ"מ לבו דהדר"ג נקפו על שהעלה נב"י תנינא ס"סי קט"ו דהיינו באתרא דאיכא נהר ורק מוסיפי' לכתוב מעינות לסימנא אז כוללי' הבארות במעינו' אבל היכי דליכא נהר וכותב מעינות במקום בארות איכא חשש פיסול לדעת מהרי"ק שרש ה"ו שבב"י שם אלו תוכן דברי מר ניהו רבה:
אני איני כדאי ששלח לי והשתא דאתאינא לגו לאו אורח ארעא למיקם מלכא איבראי ואען ואומר כאשר יורוני מן השמים ואעתיק לשון הרב"י סי' קכ"ח ואם יש מעין רחוק מן העיר יותר מב' מילין ואין קרוב יותר מזה והעיר מלאה בארות כ' מהרי"ק שרש ק"ו דדבר פשוט הוא שיש לכתוב בארות ולא מעיינות (כן הגי' ב"י) ואם כתבו הגט פסול לדברי פוסקים גדולים עכ"ל מהרי"ק ומ"מ בטעם הפיסול סתם דבריו ולא פירש אם הוא מפני שהמעין רחוק אבל אם הי' קרוב הי' מכשיר או אם הטעם מפני שרוב סיפוק העיר הי' מהבארות וא"כ אפי' אם הי' המעיין בתוך העיר הי' פוסלו או אם הטעם מפני שכ' מעיינות לשון רבים ואינו אלא א' עכ"ל הרב"י שם:
ושמע מינה תלת ש"מ דשם בארות נכלל במעיינות מדכ' דאפשר טעם הפיסול מדכ' מעיינות ואין שם אלא א' משמע אי הי' ב' הי' כשר והרי העלה נב"י שם דהבנת ב"י במהרי"ק שכ' מעינו' ולא מזכיר בארות ובזה פסול ולהנ"ל הטעם משום שאין שם אלא א' אבל אי הוה טפי הוה כשר אע"פי שלא הזכיר בארות הרבה שבעיר אע"כ בארות נכללים במעיינות ולכאורה מיירי אפי' אין נהר בעיר רק בארו' ומעיינו' מ"מ באר נכלל במעין דהרי הרב"י התחיל מילתא באפי נפשי' ואם יש מעיין וכו' ולא קאי אעיר שיש בה נהר האמת במהרי"ק שכ' לשון זה י"ל דקאי אלעיל אנידון שלפניו בעיר שהי' בה נהר מרצאנ"ו ע"ש אבל הרב"י מילתא באפי' נפשי' נקיט ושוב מייתי ממהרי"ק משמע שס"ל דגם כוונת מהרי"ק אעלמא קאי ולא אמרצאנו דוקא ותדע דאלת"ה מה הי' לו להגיה בלשון מהרי"ק שיש לכתוב במקום שאין לכתוב בארות יניח לנו במקומנו אין לכתוב וה"פ כיון דיש נהר שוב אין צריך לכתוב לא בארות ולא מעיינות שהרי כ' ב"י לקמן בשם תשו' הר"ן דכל עצמן של סימני נהרות הוא רק לרוחא דמילתא דהרי אי חיישי' בלא הוחזקו ב' עירות אין סי' מועיל כדאשכחן בשוירי דעל רכיס נהרא ואנן לא חיישי' בלא הוחזקו רק לרוחא דמילתא כותבי' שם נהר שאם אולי המצא תמצא עוד עיר ששמה כשמה יהי' הנהר סי' אלא שבד"מ אות י"ז כ' שמשו"ה נהגי' לכתוב ב' נהרות דכולי האי לא אתרמי ורק במקום עיגון ודיעבד כותבי' גם במקום נהר א' ונב"י קמא ס"סי פ"ו כ' היכי דאיכא עוד סי' כגון שכותבי' על שם העיר דמתקרי' בלשון לע"ז כך סגי בנהר א' והגאון בית מאיר סס"י קכ"ח כ' שבקהלות גדולות ובק"ק ליסא כותבי' לכתחלה על מי מעיינות לחוד משום דבקהל' גדולה כזו יש טורח והפסד רב ליסע למקום אחר ליתן גט והוה כדיעבד ועוד דאירע כמה פעמים חשש עיגון ונותני' אפי' לכתחלה וכיון דדש דש בו כותבי' כל הגטין בסי' א' כי אין הדבר חמור כ"כ ע"ש ומ"מ הרב"י לא הזכיר מכל אלו החומרות כלום וא"כ פשיטא דסגי בשם נהר לחוד וא"כ מה צריך להגי' וה"פ דמהרי"ק האי אתרא דמזכירי' נהר מרצאנ"א אין לכתוב לא בארות ולא מעיינות כי סגי בנהר א' ואי כתבם זכור לטוב אבל להזכיר מעיינות בלי בארות פסול מטעמים שכ' ב"י ואין צריך להגי' ואי הי' דחוק קצת בלשון אין לכתוב לומר אין צריך אלא משמע אין לכתוב אסור לכתוב הגם שאין זה דוחק בעיני מ"מ טוב הי' לו להגי' להוסיף תיבה א' אין צריך לכתוב ונאמר השמטת הסופר הי' מאשר הגיה יש במקום אין אע"כ הרב"י הבין במהרי"ק דלא קאי דוקא אמרצנא הנ"ל ואפ"ה הכשיר אי כוללי בארות במי מעיינות אפי' במקום שאין נהר:
וש"מ אי ליכא מעיינות רק בארות וכ' מעיינות איכא חשש פיסול דהרי בארות הי' שם ומ"ט כ' לפסול אי כ' מעיינות אע"כ דפסול וטעמא רבא איכא אע"ג דגם הבאר הוא מעיין נובע אחר החפירה מ"מ הוא עצור ככלי ודבר זה מתבאר בחולין ס"ז ע"א לשיטת תוס' וכן פסק רמב"ם וטש"ע דאע"ג דצד החשוב הוא הנביעה מהקרקע מ"מ מה שהוא אינו עצור ככלי ונמשך להלן נמי הוה צד ומשו"ה כל דדמי לימים ונחלים אפי' רק בצד שאינו עצור ככלי אע"פי שאינו נובע מ"מ הבעלי חיים שגדלי' בתוכו דין שרץ המים יש להם ולא אימעט אלא מה שעצור ככלי כעין בור ונהי התם לדינא התולעי' הגדלי' בבארות אסורי' אע"פ שעצורים ככלים מ"מ הם דומי' לימים ונחלים בצד חשוב שהם נובעי' מ"מ עכ"פ בלשון ב"א וקריאת שם יש הפרש בין באר שעצור ככלי ובין מעיין פתוח והרב"י כתב שאם כותב בור במקום באר אין הפסד וראי' מפ' עושי' פסי' כ"ג ע"א ולא הבנתי ראי' זו כמדומה לי שהיא לסתור ולכאורה יש להבי' ראי' קצת מלשון תורה מדאצטריך נמכתב אך מעין ובור מקוה מים יהי' טהור ולא כ' סתם מעין ובור מים מקוה למה לי אע"כ הוה סד"א באר מים חיים דוקא וש"מ באר אקרי בור ומזה יש ג"כ קצת ראי' דאי איכא מעין גם באר בכלל דהרי בתורה כולל במעין גם באר מים חיים אבל הדין צ"ע אם באר ובור שחלוקי' זה מזה בצד החשוב שזה נובע וזה אינו נובע מ"מ אי החליף וכ' בור במקום באר כשר להג"ה מיי' משום דעצור ככלי כמותו א"כ מ"ט נפסל א"כ מעין במקום באר ששוים בצד החשוב ששניהם נובעי' ורק חלוקי' בצד שאינו חשוב שזה עצור ככלי וזה אינו עצור וצ"ל נהי לענין דינא הוי נביעה חשוב טפי מעצירה ככלים מ"מ לענין קריאת שם מפורסם טפי ונראה לעין עצירה ככלים ממה שידוע שזה נובע וזה אינו נובע ע"כ הוה זה צד חשוב:
וש"מ עוד אי הי' שם כמה מעיינות וכ' מעין נמי כשר דהרי כ' ב"י בטעם הפיסול משום שכ' לשון רבים אבל אי הוה כ' מעין והי' קרוב לעיר וסיפוקם ממנו בשוה עם הבארות הי' כשר אע"ג דגם הבארות מעינות הם והוא כ' רק מעין ש"מ אין קפידא בזה:
והשתא לנידון שלפנינו כיון שכ' הדר"ג שכללו הנהרות הקטנו' בכלל מי מעיינות משמע שאותן הנהרות מעיינות נובעים הם ולא רק קיבוץ גשמים וכיון שיש בעיר מעינות בלתי הבארות אין כאן חשש כלל ואפי' לרוחא דמילתא אין צריך לכתוב בארות ומעינות לסי' כד"מ דמייתי ב"ש והבאתיו לעיל דהכא כיון שבעירו כותבי' עלי' דמתקרי' באניהאד סגי בסי' א' וכמ"ש לעיל בשם נב"י קמא ס"סי פ"ו ובלא"ה אין להרעיש משום האי חומרא דד"מ כמ"ש לעיל אך אם יבורר דהני נהרות קטנות אינם נובעים אלא אסיפת שלגים וגשמים הם ואין כאן אלא בארות לחוד אם כותב מעינות הוה שינוי ואיכא חשש פיסול להנ"ל ואין לחוש ללעז הראשונים ויכתוב מכאן ואילך מי בארות כך דעתי העני' נוטה אם ישר הדברי' בעיניו הבדולחים. משה"ק סופר מפפד"מ.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |