שו"ת חתם סופר/ג/קמו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום וכ"ט לידידי הרב החרוץ בעל פיפיות המופלג כבוד מה"ו נפתלי נ"י אב"ד דק"ק וואהרין יע"א:
גי"ה הגיעני אודת אצמנה א' מניקה שנתנה בנה למניקה ואחר יב"ח גמלתו וג' חדשים אח"ז נטפל אלי' נער א' משרת ביתה ונסעו בסתר הרחק מאוד אל מקום אביו של הנער בשמו עקיבא רועי בקר פורץ גדר והאב סידר להו קידושי' בקיבוץ עשרה אשר לקט לו בכפר שלו ושוב בא הזוג לביתם בסתר מבלי הודע שנישאו זל"ז שהרי בלא"ה דרים זע"ז עד שנודע הדבר ע"י הרב דשאכטיץ וכשנקראו הזוג לפני מעלתו אמר הבעל א' הורה לו כי די בהמתנת י"ח חודש והוא סבור חשבון י"ח חודש מיום מיתת הבעל ולא מיום לידת הולד והנה נתגלגל הדבר ובא בערכאותיהם ויען כי מלכות ושרי מדינתינו יר"ה מלכי ושרי חסד הם ורוצים בקיום דת ע"כ גם כי קשה בעיניהם להפרידם לגמרי כי הזוג יושבים באורענדע אשר חכרו מהשרים מ"מ הסכימו ככל אשר יצא מפינו כן יעשה לענוש על ב' דברים א' על נשאו מינקת חברו שלא כדת ב' על גוף ענין נשואי' בסתר שלא כדת ונימוס שום אומה מכ"ש כדת מו"י ועתה נפשו היפה בשאלתו כדת מה לעשות:
הנה דעת חלקת מחוקק סי' י"ג סק"ו הסכים שת"ח ששגה בההוראה חשיב מזיד ואפי' כהן צריך לגרש ועם הארץ ששגה בדין או שלא ידע שהיא מינקת או בתוך ג"ח הבחנה אפי' לישראל סגי בהפרשה והעלה בית מאיר דע"ה שנתלה בהוראת חכם דינו כשוגג אך פשוט שצריך לברר בפנינו מי הורה לו כן ומ"ט סמך ע"ז ולא שאל החכם שבעירו שכל הוראותיו על פיו דאל"ה קיטור קחזינא הכא וקיימ"ל בי"ד גבי שבח דאין כל אדם יוכל להתנצל שוגג הייתי ואע"ג דאשה מהימנית לומר כזה התיר לי חכם ואינה צריכה לברר היינו שאין אנו רואי' שגגת הוראה אנו מאמינים לה שחכם הורה כדין ואין בודקי' אחרי' אבל אם אנו רואי' דם טמא והיא הכשילה או רוצית להכשיל בעלה ותולות עצמה בחכם שטעה בהוראה לאו כל כמינה וזה פשוט מאוד ומעלתו במ"כ עירב הדברי' לפום ריהטא לא אשגח וא"כ אי מברר כל הנ"ל שיש לומר שהוא שוגג בהוראת חכם אז לחלקת מחוקק צריך פרישה ולהב"ש דמיקל יותר דסגי בעונש נידוי דגרס בש"ע ובישראל יש לסמוך אמאן דמיקל בשוגג יע"ש:
ויש לומר עוד באשה גופה צריכה לומר איש פלוני חכם טיהר לי את הכתם כיון דאומרת פלוני מירתתא דילמא שיילי' לי' אע"ג דלא צריכא למשיילי כיון דאפשר לשואלו מירתתא ואהא סמכי' בחשוד שבמשנת דמאי דאומר פלוני מומחה ולרמב"ם כ' סתם ישראל בדורות האחרונים דינם כחשוד כמ"ש ספ"ג ממ"א הל' כ"א וע"ש בה"ה ה' י"ט ויעויי' ש"ך י"ד רס"י קי"ט ואין כאן מקומו דבנידון שלפנינו עינינו רואות דמזיד גמור הוא וזר מעשיהו במחשך שלא כדרך נישואי' ישראל והסתיר נישואי' גם אח"כ ולולי הרב דשאכטיץ גילה מסתוריו היינו סבורים שהוא והיא פנויים העל כזה ידון מעלתו דין שוגג:
והשתא נהי דאינני מכניס עצמו בנידון הלז ובזמן הזה בעישוי גט אבל עכ"פ צריכי' הפרשה מן הדין איזה חדשים עד אחרי ככלות כ"ד חודש מלידת הולד וזה אשר הגיס לבו וסדר קדושי' ישוב אל ה' וירחמיהו פן רבצה בו כל הכתוב בס' פני יהושע קונטרס אחרון סי' תק"ן ואעפ"י דבמעשה דאתי' לידי' שם הקיל אחר ט"ו חודש היינו שהי' מתחלה ע"י שגגת הוראה ומ"מ אחר הנישואי' יב"ח מיום שהוקבעה ע"ש והתם חשש לביטול שידוכי' אבל הכא להמתין איזה חדשים לא הי' לו להגיס לבו בהוראה והי' לו לשאול פי רבנים גדולים חקרי לב הסמוכי' לשם הסכל עשה:
אמנם מ"ש מעלתו בהפרשה איכא למיחש לאיסורי כרת ומיתת ב"ד אם לא יהי' בעלה משמרתה תמיה לי וכי עד עכשיו מי נטרה ואם היא נחשדת כל ישראל מי נחשדו ולא דמי למופקרת שבתשו' מהר"י מינץ דמייתי רמ"א סעי' י"א המעיין בפנים יראה התם הי' החשש שגם הילד ירד עמה לבאר שחת [כמבואר לעיל סי' ל"ד] ופשיטא דבכל מקו' דאיכא למיחש להכי החכם המורה יהי' עיניו בראשו ויחוס על נפשות אביונים נקיים אבל על הני עברייני לא נחוס:
ואם א"א להפרישם ולנידוי אינם חוששי' כפי שכ' מעלתו גם אין רשות מהמלכות לנדות אעפ"י שראוי להכותם מכת מרדות ע"י שלוחי בדמ"מ נ"ל אם הוא ברצון השרים להעמיד הזוג איש ואשתו סמוך לפתח בהכ"נ בק"ק וואהרין וסורחנם כתוב על לוח לבם שנשאו זא"ז שלא ברצון חכמים ושלא בנימוס המדינה ויוסרו רבים ולא יעשו כמעשים הללו אזי טוב הוא וגדר גדול:
ומ"ש מעלתו שאפשר שהאשה מעוברת ואם נכוף לגרש נפסיד העובר שגרושה אינה משועבדת להניק ואין דוחין נפש מפני נפש אלו דבריו כבר כתבתי כי בלאה"נ אין דעתי לכוף ולגרש אך מ"ש אין דוחין נפש מפני נפש והוא ממשנה דמס' אהלות ספ"ז ושם מבואר דעובר נדחה מפני חי ממש ואולי ס"ל למעלתו התם להמיתו כשהוא במעי אמו ואין אנו מוזהרי' על העוברים אבל הכא לחוס עליו לכשיצא לאויר עולם מה יאכל אפשר דשוה בזה לילד שכבר יולד והי' לו לפרש וכולי האי ואולי ועוד האי עובר נהי דאמו אינה מחויבת להניק מ"מ סתם אמו מרחמה ברא ותניקה ועוד אית לי' אב דמסמס לי' בבעי וחלב אבל האי יתום דלית לי' אבא ואמו עזבתו ואע"ג דכבר גמלתו מ"מ אין לנו לבדות דברים בדויי' לעבור על דברי חז"ל שתקנו משום לא פלוג:
מ"ש מעלתו ברמב"ם שכ' מינקת חברו שותה שאין כאן עבירה לא ידעתי מה הי' לו ודברי רמב"ם מבוארי' במקומו במשנה למלך שם כלפי שפ' שם אפי' אי' דרבנן כגון ארוסתו בבית חמיו הוה אינו מנוקה מעון ואין המים בודקי' והדעת נותן כן עפ"י מ"ש רמב"ן בפ' סוטה דאין שום מצוה בתורה תלוי בנס שלא בטבע כ"א השקאת מי סוטה מפני שאין השכינה שורה אלא במיוחסי' שבישראל ולפיכך אם אין הבעל מנוקה מעון כל דהוא אפי' דרבנן שוב אינו ראוי לנס ההוא וס"ל לרמב"ם דוקא בעון איסור ביאה אסורה אבל הכא אין הביאה אסורה אלא שיורד לתוך אומנת חברו ופסק לחיותי' דחברי' וכקובע חנות בצד חנותו של חברו דפסק לחיותי' דחברי' וכי נאמר מי שאינו מנוקה מעון בענין משא ומתן לא יהי' המים בודקי' אשתו וה"נ איננו אלא פוסק חנותו של הילד הלז וכ"כ תוס' בשם ירושלמי התם בסוטה דאסמכוה אקרא בשדה יתומי' אל תבוא פי' כאלו כתיב בשדי יתומים בשין ימין לשון יונקי שדים משו"ה אין כאן עבירה שראוי למנוע בדיקת המים וכל דברי אלו כלולים בדברי משנה למלך במקומו פ"ב דסוטה סוף הלכה ח' ואין להאריך יותר והנלע"ד כתבתי הכ"ד א"נ. פ"ב כאור בקר ליום ב' י"ג כסליו תקצ"א לפ"ק.
משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |