שו"ת חתם סופר/ג/פא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת חתם סופרTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png פא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


העתק ממכתב השאלה שנכתב להמאורות הגדולים בי דינא רבא דק"ק פיורדא יע"א:

שלום להרב המובהק מופלא ומופלג כבוד מה"ו וואלף נ"י עם בי דינא רבא דשם:

הנני זכורני ימים כבירים בשומעי מהרבה תלמידי' אשר ישבו בבית מדרשו הנ"ל בצל התורה ובצל החכמה ובטובו הטיף מלתו אליהם והסביר להם בפנים יפות סברות ישרות בהלכה ותוספת והנה עתה נתהווה בסביבותי מעשה זר בענין קידושין והיא שאלה גדולה ועמוקה כי יש סברות לאיסור ולהיתר כמו שיראה מעכ"ת נ"י מתוך העתק ג"ע שאכתוב לו בזה ואמרתי אל מי מקדושי' אפנה אם לא אל פר"מ מרוב חריפתו ובקיאתו אולי ימצא היתר לנערה העלובה הזאת כי כבר אמרו כח דהיתרא עדיף והאיש המקדש איש בליעל ודובר שקרי' הוא אמר שהוא עשיר ונמצא עני אמר שהוא למדן גדול ונמצא שאפי' צורה דשמעתתא לא ידע ועתה הלך לפרח ממדינה זו ולא ידענא מקום תחנותו אפשר שהלך למקום מולדתו למדינת פולין והנה הנערה שרה הנ"ל דמעתה על לחי' ובוכה מאין הפוגות ומבקשה ומחננה אולי ימצא תרופה למכתה שלא תשב עגונה כל ימי' כי העלמה נערה מאוד היא כמו בת עשרי' שנה ואם תשב עד שילבין ראשה יש לחוש לכמה חששות ותקלות ע"כ באתי גם אני בבקשה מפר"מ נ"י שאל יחר אפו על שאטריחו בכתבי ובשאלה גדולה כזאת אבל גם לפני' היתה זאת בישראל שדבר הקשה נשאל לגדולים והם טרחו ויגעו למצוא היתר לתקנות עגונות ודבר זה דומה לדיני נפשות כמבואר בתשו' מ"ב סי' נ"א ובתשוב' רש"ל סי' ל"ג ובאה"ע סי' מ"ב וכבר כתבה התורה ושפטו העדה והצילו העדה וע"כ אמרתי שמעלתו הרב עם ב"ד הגדול והרם שמה אתו אולי ימצא היתר לנערה הנ"ל שתהי' מותרת לעלמא:

העתק גביית עדות:

במותב תלתא כחדא הוינא ואתא לקדמנא הבחור איצק בן מנחם ואיימנו עליו באם לא יגיד ונשא עונו ואחר האיום והגיזום אמר בזה הלשון דען צווייטען טאג שבועות זאס איך אין מיינעס אונקלס הויס (איצק הנ"ל הוא בן אחי אם הכלה) דא זאגטע ר' נחום בן מהו' ארי' צו סענדר בן חיים: איזט דיזער רינג וועלכען שרה אן האט ניכט איין היפשער רינג ? אונד זאגטע צו שרה זיא זאלל דען רינג אן סענדר צייגען, אלס סענדר דען רינג געזעהען האטטע דא נאהם ר' נחום דען רינג אונד גאב איהן דער שרה אין איהרען פינגער, זאגטע אבער ניכטס דאבייא:

וגם אתא לקדמנא כ' סענדר בן ר' חיים מפה ואיימנו עליו בעונש הנ"ל ואמר בזה"ל ערב שבועות קאם ר' נחום בן מו"ה ארי' הנ"ל צו מיר אונד זאגטע איך בין הייטע פטור געווארדען דרייא לויידאר, איך דענקע איך ווערדע זיא ווידער בעקאממען, איך האבע נעמליך איין רינג גע קויפט פיר שרה, י"ט קאמעט בייא יוזל אים הויזע דען זאללט איהר דאבייא זיין אלס עד וויא איך דען רינג דער שרה געבען ווערדע. דען צווייטען טאג שבועות נאך מנחה בין איך געקאממען אים הויזע דעם היזיגען ב"ב כה' יוזל בן כה' מאיר הלוי דא זאגטע ר' נחום הנ"ל זיא זאלל דען גאלדענען רינג וועלכען זיא אן האט אויסציהען, זיא גאב דען רינג לר' נחום הנ"ל צו דא האט ר' נחום דער שרה דען רינג אנגעטאהן, אונד זאגטע צו מיר דא זייט איהר עדות, עס וואר נאך געגענווארטיג הבחור איצק בן מנחם עם אחות הכלה ווייטער האבע איך ניכטס געהערט. דינסטאג יו"ד סיון צו אבענד וואר איך אין ר' יוזל הנ"ל זיין הויס דא וואר נאך דאבייא כה' הירש בן כה' יחיאל מפה איך זאס ווייט דאפאן, דא זאגטע ר' נחום דא טהוע איך איהר דען רינג אן אונד בין זיא מקדש פאר עדות, דאס ער איהר דען רינג אנ געטהאן האט קאנטע איך ניכט זעהען ווייל איך צו ווייט דאפאן זאס:

גם אתא לקדמנא כה' הירש בן כה' יחיאל מפה ואיימנו עליו בעונש הנ"ל ואמר בזה"ל דינסטאג ריעף איך ר' נחום הנ"ל אין דען הויס דעס ר' יוזל, דא זעצטע זיך ר' נחום בייא זיינר כלה שרה בת כה' יוזל (דיזע שרה איזט פארהער מיט ר' נחום איינע כלה געווארדען) דא זאגטע ר' נחום צו מיר ר' הירש זיא זינד עדות דאס איך מיינע כלה מיט דיזעם רינג מקדש בין, זא האבע איך געזעהען וויא ר' נחום זיינע כלה שרה דען רינג אנגעטאהן האט:

וגם אתא לקדמנא הכלה שרה ואמרה שהעדות אמת יעדאך ווערע דיזער רינג איהר אייגענטהום, אינדעם איהר ר' נחום דיזען רינג שאהן ערב שבועות געגעבען האט אונד געזאגט היער שענקע איך דיר דען רינג צור ערסטען מתנה ווייל איך דיר נאך קיינע מתנה געגעבען האבע, איך האבע אויך ניכט געוואוסט דאס איך דורך דיזע ווארטע דיא ר' נחום געזאגט האט, איינע עהע פרויא ווערדע:

ובאמת אמר ר' נחום שהטבעת שוה 3 לויידאר ער איזט באבנים טובות בעזעצט נמצא שאינו שוה כי אם 2 או 3 טהאלער ע"כ אין מהצורך לבאר לפניהם פרטי הדברים הנוגעים בגוף העדות והיוצאי' מתוך ג"ע הנ"ל וגם לענין הטבעת עצמו כי גלוי לפניו ולפני הב"ד מקום שרשי הדינים ושערי תורה הנוגעי' בדברי' הללו לא ננעלו מהם. נעשה יום ה' כ"ג סיון תקפ"א לפ"ק. אוהבו המצפה לתשובתו הרמתה. - ובד"ץ הרבנים דק"ק פיורדא האריכו בפלפולא מה שהעלו הם בזה וחתמו שמם הק' אברהם ליפמאן גערויאן. - הק' אברהם וואלף ב"ה ליפמן ה"ב זצל"ה. - הק' יודא ליב האלברשטאט:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון