שו"ת חתם סופר/ג/סג
שו"ת חתם סופר 
ג סג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום וכ"ט לה"ה הרב המאה"ג החרוץ המופלג כבוד מה"ו מרדכי ני' אבדק"ק פאלאנקא יע"א:
שאלתו שאלת חכם חצי תשובה הגיעני פה ואני בקרית חוצות עוסק במרחצאות ורפואות ואין אתי ספרים אפי' לציין המקומות אך יען שלפע"ד אין הדבר צריך לפנים כ"כ ואיתתא דא שרי' לעלמא בלי ספק כאשר גם עיני מעלתו שפיר חזו ע"כ אשיב אמרים קצרים ולב חכם כמותו ישכיל דברים לאמתתן:
הנה כיון שעדים הרבה עמדו על שפת הנהר כמה שעות שהוא הרבה יותר מכדי יציאת נפש דאפי' לפי פשטיות הש"ס בעי' ג' שעות כדאמרי' בבתו של חופר שיחין בשעה שלישי' אמרו ענתה מ"מ הכא עמדו שש שעות ובתשו' מהרי"ט כ' בש"ס הכונה שעות קטנות היינו ג' מיל כמ"ש תוס' בסוטה גבי מרים המתינה שעה א' היינו מיל א"כ פשיטא ופשיטא דשהו עליו הרבה והרבה יותר מכדי יציאת נפש נמצא כבר יצא הנטבע מחזקת חיים והאשה יצאה מחזקת אשת איש ומן התורה תינשא לכתחלה ורק מדרבנן החמירו שלא תינשא לכתחלה משו' חומרא דא"א לא אזלי' הכא בתר רובא ומ"מ אם נישאת לא תצא ועיי' תוס' ספ"ק דב"מ ד"ה איסורא וכו'. נמצא אין כאן אלא איסורא דרבנן:
ונחזי אנן הספן הגדול שאמר שראה א' צף ע"פ המים הוא הסיח לפי תומו ולא ידע מאומה אך הספן השני שעבר בספינתו עפ"י דבריו של ראשון הוא לא הסיח לפי תומו שהוציאו מן המים אלא ע"י שאלה וחקירה אמר שמן המים הוציאו ואפשר שני חששות א' שמא זה שראה הספן הראשון הובילוהו המים מרחוק וזה שהבי' הספן השני אחר הוא וביבשה מצאו וא"נ הוא אותו הגוף בעצמו מ"מ שמא בינו ובינו פלטו המים ליבשה ושהה שם ומן היבשה הוציאו הספן ולא לבד שאינו מסיח לפי תומו אלא אפי' לפי תומו לא יאומן דמחמת גאוה והתפארת אומר שהוציאו מהמים שהוא לו לתפארת ולהרבו' שכרו וגרע מקונטרמיסין:
ומ"מ נלע"ד פשוט להקל דבדרבנן אמרי' זה שאבד זהו שנמצא ואפי' בקרדום שהניחו בזוית זו ומצאו בזוית אחרת דאיכא ריעותא בפנינו אמרי' זה שאבד זה שנמצא בדרבנן עיין פסחים מ"ד ע"ב ואמרי' בעלמא חזקה כאן נמצא וכאן הי' כבר ולא מחזקי' ריעותא ממקום למקום אפי' בדאורייתא וה"ה דנאמר בהיפוך כאן במים הי' כשראוהו הספן הראשון וכאן במים נמצא ע"י הספן ולא נאמר כאן במים נמצא מתחלה ופלטו ליבשה ושהה שם אלא כאן הי' וכאן נמצא:
ועוד אפי' פלטו המים ליבשה הלא לא שהה שם אלא לערך ששה מינוטין ואם גם נצרף עוד מה שהי' מונח בספינה טרם באו היהודים והכירוהו שהי' עשרה מינוטין סך הכל ט"ז מינוטין ונאמר ג"כ ספינה כיבשה דמי דמשתנה צורתו אשר נסתפקתי בזה במקום אחר מ"מ לו יהי' כן הלא בש"ס נאמר וחזיוהו לשעתיה ודעת הר"ן והפוסקי' דשעה א' בעי' לשינוי צורה ואפי' נחמיר ונאמר דגם הך שעה היינו שעה קטנה שיעור מיל הא שיעור מיל הוא כ"ב מינוטין להסכמת חק יעקב בהלכ' פסח בשיעור חימוץ והכא הוה רק י"ו מינוטין ובין י"ו לכ"ב לא טעו אינשי בדבר חמור כזה שדקדקו העדים מאוד וכיונו לצמצם כל דבריהם ביושר:
ועוד אפי' שהה הא לחד דיעה בתוס' כשיש ט"ע בפרצופו שלם מהני והכא כל גופו ופרצופו שלם לפנינו והכירוהו בטוב וזה מסייע ג"כ לחשש הראשון שמא אחר הוא לא יהא אלא נמצא א' ביבשה ואנו מסופקי' אם הוא בתוך ג' או אחר ג' הרי לכמה פוסקים אמרי' השתא הוא דמת ומוקמי' שהוא בתוך ג' ועוד דעת ר"ת כשפרצופו שלם מעידי' אפי' אחר כמה ימים ומכ"ש הכא היינו צריכי' לחוש ולומר זה שנטבע גלי אשפלוהו למקום רחוק ואחר בא לכאן ונהרג כאן ונשתנה צורתו לצורת זה שנטבע כאן זה לא אמרי' באי' דרבנן וגדולה מזה במהרמ"פ דמייתי ד"מ דבכה"ג מהני סי' מלבושי' ולא חיישי' לשאלה דנימא זה דאשפלוהו גלי השאיל מלבושיו לזה וזה נהרג כאן מכ"ש שאין לומר שנשתנה צורתו לצורתו של זה:
ואע"ג לדעת הרא"ש כל שראו או ידעו טביעתו לא סמכי' אהיכר צורה משום כיון שידע טביעתו אומר בדדמי מ"מ היינו בע"א המעיד האומר בדדמי אבל בשנים מעידין אין שום פוסק דחייש לדעת הרי"ף דשנים אומרי' בדדמי וגם הרמב"ן בעל מלחמותיו של הרי"ף כ' עליו בזה שהחמיר יותר מדאי [עיין לעיל סי' ס"א]:
והכא הא איכא עוד ע"א המעיד שלאחר ששהה ביבשה וכבר נשתנה צורתו ולא ניכר בפניו הכיר אותו בסימן שהי' לו גומא תחת סנטירו מקום חיבורי הלחיים ומדלא הזכירו כן העדים שהכירוהו בט"ע שמע מינה שלא הי' הגומא כל כך בגילוי שהי' ידוע לכל אדם שהכירוהו בחייו וכדרך אנשים שיש להם מעברתא בדיקנא אלא גומא קטנה בסוף הסנטר שלא הי' ניכר בו לכל אדם אלא זה שהציץ בו בפרט והאשה אומרת שהי' כן לבעלה לפע"ד זה הסימן עם צמצום מקומו לחוד הוה סי' מובהק שראוי להתיר עליו עכ"פ באיסור דרבנן ולכל הפחות יש לצרף עם היכר ט"ע של שני העדים דלומר שנדמה להם בדמיונם כצורת הנטבע והי' לו ג"כ סי' האמצעי הזה בסנטרו צירוף שניהם עושה סימן מובהק וגם הרי"ף מודה בזה לפע"ד אשה זו מותרת לעלמא אפי' אם חד מהני סברות אינם כראי מוצק מ"מ סגי באיזה מהם ויושיב ב"ד של שלשה להתיר האשה ראכלה אשת יוסף כ"ץ מפאלאנקא וכמ"ש ב"ש סי' י"ז ס"ק קכ"ד הנלע"ד כתבתי וה' יצילני משגיאות ויראני מתורתו נפלאות הכ"ד א"נ. יערגן כאור בקר ליום א' ב' דר"ח אלול תקצ"ט לפ"ק.
משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |