שו"ת חתם סופר/ג/לו
שו"ת חתם סופר 
ג לו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ע"ד גומר בת דבלים וטומאתה בשולים ואשר כריסה בין שיני' והיא מפורסמת למופקרת ונמצא נער א' בדומה לדומה שרוצה לישא אותה כשהיא מעוברת עדיין דוקא ואיכא למיחש אם לא נתיר הנשואין נראה מרצונה שתלד ביני עממי' ותתן הילד לבית האסופים שבווין וגם איכא למיחש אם לא נתיר להם הנשואין יצאו שניהם לת"ר ויעשה מה שלבם חפץ אומר בקיצור הנה להציל נפשה לא תתיר למיעבד אפי' איסור' זוטא ומכ"ש שלא נתיר לו מפני אימתה ופחד שגם שניהם יצאו לת"ר ואפי' לט"ז בי"ד רס"י של"ד היינו שאם כבר עברו לא יענשו העוברים בלי לידח אבן אחר הנופל אבל אם בליעל א' יבקש ממנו להתיר לו למיעבד איסורא ואם לאו יצאו מן הדת חלילה לנו להתיר לו אפי' איסור קל דרבנן וכבר הארכתי בזה בתשובה אחרת (עיי' ח"ס יו"ד סי' שכ"ב) ויעיי' חו"י סי' קמ"א ומכ"ש הכא שעכ"פ חכם א' יסדר קידושין וגם ניחד להם עדים ונברך להם ברכות חתנים ואיך נסייע עוברי עבירה ונ"ל דמש"ה חתר מהר"י מינץ למצוא היתר מטעם אחר דזונה קיל מגרושה ואפי' ר"ת מודה להר"ש ובצ"צ שפך סוללה על זה אמנם בנידון שלפנינו לא צריך לצרוף דעת הנ"ל דבלא"ה מותרת חדא כיון דאיכא חששא שהילד היולד יומסר ליד עכו"ם ויעע"ז וע"י שתנשא לאיש הזה ינצל וישאר בדתו א"כ למה נעשה תיקון לולד משום דחסא או משום הניקה הלא טוב לו לכנס בסכנת נפשות מלירד באר שחת כי גדול המחטיא מן ההורגו ובעובד' דמהר"י מינץ לא הי' חששא כלל אלא שהאם תשב בבית הזונה של פרוצים בני ישראל וגם הולד יתגדל שם על ברכי הפרוצים ויהי' פחז ורק כמוהם אבל בכל זאת ישאר באמונת אבותי' וכל כי האי גוונא לא ניתן להציל בנפשו וכיון דחשו חכמים ז"ל לדחסא או לסכנה מחמת גומלי משדי אמו ע"כ נדחק מהר"י מינץ בהיתר אבל בנידון שלפנינו א"א בתקנת חכמים כלום תקנו חכמים אלא לטובתו להחייהו הלא גדול המחטיא מן ההורגו וזאת תקנתו נמצא זה הנושא אשה להציל הולד אינינו בגדר החטא בשביל שיזכה חברך כי אינינו חוטא כלל כי כשם שאסרו להנשא מפני תקנת הוולד יש בכלל זה לחזור אחר נישואי' כאלו לתקנת הולד וכולי חדא היא וכל זה מבואר אצלנו באריכות בתשובה אחרת ועוד זאת יש לחלק בין נדון דמהר"י מינץ לנדון שלפנינו דהתם היא לא היתה מחטיא את הרבים אעפ"י שנתפתה במקרה והרתה לזנונים מ"מ שוב היתה גדורה לולי שהפרוצים מחזירים אחרי' לפתותה א"כ י"ל אין אומרם לאדם חטא לישא מניקת חברו כדי שתזכה היא והיא פשעה בתחלה עכ"פ דאפקרי' פעם אחת משא"כ הכא כפי המפורסים פה היא פרוצה ביותר והעיזה פני' ותאמר ומכשלת את הרבים ורבים הושחתו בשחותה וה"ל כהאי אמתא דעבדי בהו אינשי איסור' דכפו את רבה ועושה אותה בת חורין וכ' התוס' פ' השולח דהוי להצלות רבים מעבירה שהי' עושים על ידי גרמה דילה ובכה"ג אמרינן שפיר חטא בשביל שיזכה חבירך ומ"א ססי' ש"ו תפס על הב"ח יע"ש ולענ"ד דברי הב"ח נכונים:
וכללא דמילתא אין אומרים לאדם חטא באיסור' זוטא כדי דלא לעבוד ע"ז איסורא רבה היינו דפשע וגם אין אומרים חטא כדי להציל חברו מחטא ע"י אונס גמור דרחמנא שרי כדמוכח מולדרוש להו דאונס שרי דאפי' לתקנתא דרבנן לא בעי למיעקר כמו שאמר הב"ח אך להציל חבירו מרצון הבא ע"י אונס כההיא אמתא דעבדי בהו אינשי איסור' דאותן אינשי יהי' נענשים שהרי יעברו ברצון ומ"מ ע"י אונס פיתוי דאמתא בא להם בזה אומרים חטא בשביל שלא יכשלו לרבים ודכוותי' מי שהוציא בתו להמיר דתה דתחילתה אונס וסוף שתהי' ברצון מותר להאב לחלל שבת להצלה ודברי הב"ח נכונים להלכה מכוונים ויעיי' הגהות מרדכי ספי"ד דשבת ואין להאריך יותר:
בהא סלקינן דדעתי מוסכמת להתיר נשואי' רק בפעם הזאת ולא ליליף מזה לנדון אחר ומ"מ מהיות טוב יעמוד הנער הנושא הבא לקחת בטחון מוספק כדי הניקת הולד שבאם תתעבר תחתיו ותעכר חלבה או שתגמול בנה בשאט נפש שלא בזמן הראוי ירדו הב"ד לנכסיו שהעמיד אפותקי מפורש לזה למסמס לי' בביעי' ויעמוד אפוטרפוס המשגיח על זה או אבי הנער יעמוד בטחון מוספק על זה או מקופת הצדקה יהי' סך זה מוכן שלא יצטרך לשוב בדינא ודיינא עד שיסתכן הולד בין כך ויהי' נזהרים שלא יתגדל הולד בחזקת בנו של זה הנושא דלא תיפק חורבא בכמה אנפי' שונים וה' יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות. פ"ב יום ב' י"ב שבט תקע"ח לפ"ק.
משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |