שו"ת חתם סופר/ג/לג
שו"ת חתם סופר 
ג לג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום וכ"ט לידידי הרב המאה"ג שלשלת תיוחסין בנן של קדושי' כבוד מהו' משה נ"י אב"ד דק"ק סערדי וב"ד הצדק רבני' מופלאים ה' עליהם יחי'.
יקרתם הגיעני ע"י הנוכחי מוכ"ד שנשא אשה בחזקת בתולה ולאחר ה' חדשים לנשואיה ילדה בן והודית שהרתה לזנונים מפלוני בן פלוני ומעלתם כתורה עשו עם הנטען אך שאלתם אם הבעל העני הזה שנכנס לדבר בשוגג אם צריכי' להפרישו מאשתו ימי מניקותה או לא וכ' מעלתם שמעשה זה הוא ממש בכל אופניו בדומה לעובדא שבנו"ב קמא סי' י"ח ויצא להיתר אך מעלתם לא רצו להורות בזה בלי הסכמתי:
אהוביי קשה עלי שהכניסוני לדבר שאני מרחיק מאוד מאוד מלהצטריף להתיר בענין מיניקת חברו כי יראתי מקרא מלא דמייתי תוס' סוטה כ"ז ע"א בשדי יתומים אל תבא כי ה' יריב ריבם וקבע קובעיהם נפש רחמנא לצלן ורוצה בשדי יתומים כמו שדים ורחם בשי"ן ימין ועיי' פני יהושע בקונטרס אחרין כתובות סי' ק"ן ע"כ שומר נפשו ירחק אך לכאורה מאסמכתא דירושלמי משמע קצת דוקא שדי יתומים והיינו אלמנה אבל בן גרושה וזונה שהאב חי ואינינו יתום ליכא איסורא אבל המעיי' שפיר יראה דאדרבא מדברי הירושלמי ואסמכתא דילי' זכינו לעמוד על עיקור טעמא של חז"ל במניקי' חברו לא כמו שנתלו גדולי' ז"ל לחלק בין היכי שהאשה משעבדא להנק אלא עיקור טעמא דקרא משום שמסיג גבול עניים היינו שמקפח פרנסת הילד הזה וה"ל יורד לתוך אומנות חברו וסברא זו כתבתי זה יותר מי"ד שנים ותלי"ת זכני הי"ת וכוונתי לדעת גדול המורי' הוא הגאון בית מאיר בתשו' צלעות הבית סי' ד' אע"ג די"ל מ"מ כיון שאין לנו לכוף אותה להניק ממילא אין להיונק שום מערופיא כי מי יאמר להאם מה תעשה ולא תניקהו כלל נמצא הנושא אותה אינינו יורד לאומנות חברו זה אינו כיון דעכ"פ סתם אימא מרחמא על ברא וסתמא תיניקהו ה"ל האב כיורד לתוך אומנתו והרמב"ן ר"פ משפטי' כ' שמשום כן התחייבה התורה את האדון לפרנס אשתו ובניו של העבד עברי משום שדרכו של בעל ואב לזון אשתו ובניו אע"פ שאינו מחוייב מן התורה מ"מ כיון שכן מנהגו של עולם ועכשיו שנמכר האב לע"ע ימותו ברעב ע"כ חסה התורם עליהם והטילו מזונותיהם על האדון יע"ש א"כ מכ"ש הכא במיניקות דה"ל כמסיג גבול עולם ובא בשדי יתומי' ויתומי' לאו דוקא ה"ה גרושה וזונה ומעתה מ"ש האחרונים דזנות לא שכיחא דתתעבר משום דהפכא ומזנה והוא לקוח מנימוק"י יבמות ספ"ד אחין עפ"י פירושו של מהר"ן שפירא שבגליון הרי"ף ז"ל ע"ש:
ולכאורה לא דמי התם לענין הבחנה שפיר י"ל לא שכיחא שנתעבר ולא חיישינן למיעוטא שלא נתהפכה יפה יפה אבל הכא לענין מעוברת ומיניקת שהרי היא מעוברת ומיניקת לפנינו צריכי' לחוש לתקנת הולד אלא שהגאונים חשבו כיון דבזונה לא שייך איסור מיניקת דהרי לא נשתעבדה להניק וליכא רק משום לא פלוג רבנן בשם מיניקי' בעולם ועל זה יפה דנו לומר דמזונה לא שכיחא ולא נכנס בגדר וסוג מיניקת חברו ולא שייך לא פלוג אך לפי מה שהנחנו דמ"מ הוה יורד לתוך אומנות חברו א"כ הך תינוק בעי חיותא ועליו תסוב איסורא דרבנן כמו בכל הולדות:
וממילא מה שכבר עבר ונשא בשוגג אין להקל כלל דבכל בעילה ובעילה יורד לתוך אומנתו של היונק ועביד איסורא לכתחילה אך באשר כ' מעלתם שעובדא זה הוא ממש כמו עובדא דנב"י סי' י"ח ועיינתי שם וראיתי שכ' בתחלת דבריו שהאשה עני' ואם תתגרש או אף אם יפרשו בינו לבינה ולא יתן להמזונות ותצטרך להשכיר עצמה בשירות ולא תוכל להספיק הולד ויש לחוש לקלקול עכ"ל שם וא"כ הא גם בנידון זה י"ל שזה אינו יורד לתוך אומנתו כי לא יהי' לולד כלום אם תשכיר עצמה אפי' להיות מיניקית בבית א' מעשירי עם ע"כ תגמול הבן ומכ"ש כשתשכיר עצמה לשירות אחר וא"כ אדרבא דטבא לי' להילד עבדי' לי' שתשאר תחת בעלה ואולי ירחם עליו וימסמס לי' בביעי' וגם אולי לא תתעבר אך כיון שהבועל ידוע ועמד בדין לפני ב"ד ועכ"פ יכופו אותו ליתן לה שכר הנקה ומזונותי' על משך ימי הנקה וא"כ אזדא לי' חששא הנ"ל ושפיר יכולי' להפריש זה מזה:
אך אם אין ביכולתם לכוף על כך עכ"פ יוציאו ממנו מה דאפשרי ויהי' סיוע מה למסמוס חלב וביעי' ויהי' ההיתר הנ"ל יותר מרווח הנה הוצעתי לפניהם דעתי שלא לרצוני ומ"מ מי שרוצה לסמוך על פשטיות קולתו של הגאונים האחרונים אינו יכול לכוף לומר קבלו דעתי וכראות עיניהם יעשו הכ"ד הכותב בחפזי. פ"ב יום ד' ט' שבט תקפ"ב.
משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |