שו"ת חתם סופר/ג/יח
שו"ת חתם סופר 
ג יח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום לדייני ישראל ה"ה הרבני' המופלאים כבוד מוה' שלמה וכבוד מוה' יודא נ"י דייני' מצויני' מורי הוראה בק"ק סרדיהעל יע"א:
ע"ד פנוי' שנשתדכה לכהן וידוע שזה כעשר שנים הרתה לזנוני' ובדקוה עתה ואמרה מפלוני כשר נבעלה כשהיתה משרתת בבית אבותי' בעיר פלוני שרובה א"י. ובאותו בית לא הי' כ"א ישראלי' כשרים וגם באיזה בתי' הסמוכים לאותו בית ושהבועל רצה לישא אותה אז אלא שמשפחתו מנעו לישא אותה ונפשם בשאלתם אי מותרת לכתחלה לכהן זה:
והנה מעלתם כ' שבנב"י תנינא חא"ע סי' כ"ח כ' וז"ל אמנם לפמ"ש מעלתו שרוב ב"ב כשרים וגם רוב הבריות הבאים לביתה א"כ אפשר הוי כתרי רובא עכ"ל. ותמהתם על נב"י איך לא שת לבו לדעת הרמב"ם דבתוך העיר לא מהני תרי רובא. ותמהתי על מעלתם דהרי זה הוא שכ' שם הגאון דעי"ז נפלין ברברבתא בפלוגתת רמב"ם וטור הנ"ל. אך באמת לדינא אי הי' כאן תרי רובא משום הך דנבעלה בעיר הי' ראוי להכריע כהטור להקל וכ"כ בית מאיר במסקנא בסוף הסי'. ומ"ש מעלתו דהכא אזיל איהו לגבה דהיא אומרת שאנסה הבועל ובא בחדר משכבה פעמים ובטענה זו דנאנסה מהימנת בודאי משום חזקת כשרות שלה ובודאי לא אזלה היא לגבי' עכ"ל. לא הבנתי דברי' מ"ש חזקת כשרות אי חזקת כשרות לכהונה קאמרי מעלתם א"כ דבריהם תמוהים דודאי מעיקור הדין מוקמינן בחזקת כשרות ומשו"ה מהני ברי שלה מדינא ככל אי' שבתורה שמוחזקים בהיתר וע"א ובע"ד עצמו נאמן עליו. ואז אי מהימנת שוב לא איכפת לן אי אזלא היא או הוא כיון שיודעת ומכירה למי נבעלה אך משום חומרת יוחסין לא סמכיכן אברי וחזקת כשרות שלה ובעינן רובא ושלא יהי' ספק קבוע א"כ מה יועיל לזה חזקת כשרות להאמין לה ממנ"פ אי נאמין לה הרי היא יודעת למי נבעלה:
אך נ"ל כוונתו חזקת צדקת שלא נתפתתה ברצון אלא באונס ומסתמא לא אזלא איהי לגבי' שיאנס אותה אבל הוא אזיל לגבה כצ"ל דברי מעלתם והמה תמוהים אילו אמרינן דאזלא לגבי' ע"מ שיבעלנה שנאמר אוקי בחזקת צדקת אנן חיישי' דאזלא לגבי' לשום צורך ענין ושוב אנס אותה במקום קביעות שלו ותו אי נניח שנאנסה ותפשה ושכב עמה א"כ מדינא לא מהימנת ע"י ברי וחזקת כשרות לכהונה משום דלא שייך בודקת ומזנה באונס וס' זו רמז ב"ש סוף סקל"א והטעם בזה בארתי כבר בכמה מקומות דמבואר בירושלמי דטעמא דר' יהושע דמחמיר אפי' ברוב כשרי' משום דזנות רצה אחר הפסולי' והוי כאלו אין הכשרים נכנסי' בספק כלל וכמו בעיר שרוב גוים ורוב טבחי ישראל או רוב מבשלי בשר או בנמצא פת ואיכא רוב אוכלי פת בעל בית. או רוב משליכי תינוקות כמבואר במשניות דמכשירים דאין הולכי' אחר רוב נפשות אלא אחר רוב המצויין בעסק זה או רוב גנבי וכדומה והכא כיון שרוב המצויין אצל זנות פסולין שוב לא מהני רוב כשרים והיות דברי ר"י נכוני' בטעמם הוצרך ר"ג לומר אדרבה יש רוב מתנגד לזה שאשה בודקת ומזנה ולא תשמע להתפתות לפסול. ולזאת הס' נסתלקו כל הפסולים מהספק והי' ראוי להתירה אפי' בלא נבדקה ואפי' ברוב פסולים. אלא כיון דאיכא תרי רובא המתנגדים דהזנות רצה אחר רוב הפסולי' ואשה בודקת ומזנה ה"ל כמו תרי ותרי ואוקמה אחזקת כשרותה עם צירוף ברי שלה. וכל זה בנתפתתה אבל באונס דלא שייך בודקת אמרי' בודאי הזנות רצה אחר הפסולים ולא מהימנת ועיין רז"ה במשנה דתינוקו' ספ"ק דכתובת וא"כ אי חפשה ושכב עמה אסורה בודאי:
איברא פשוט דאין כוונתה שאנסה בנפשה ושכב עמה דאין בעיר חזקת אונס כיון שלא צעקה בעיר חזקה נתרצית ע"י פיחוי דברים כמ"ש רמב"ם וביאר בכ"מ ריש הל' נערה בתולה ומה שאמרה שאנס אותה רצונה שהרבה והעתר בדברי' או אפי' קצת באונס עד שנתרצית ולא צעקה שיבואו לה מושיעים ועיין סמ"ע רסי' ר"ה שגם זה נקרא אונס וכן ברמב"ם ספ"א מהל' גזילה אבל לא לענין דינא דידן דעכ"פ חזקת צדקת אין כאן מדלא צעקה ולעומת זה הדרין אשה בודקת ומזנה ואילו הי' פסול לא נתרצית לו:
והנה בסוגי' דראוה מדברת מסקינן לר' יהושע אין אפוטרפוס לעריות ואנן קיי"ל כר"ג והקשה פני יהושע הא קיי"ל בכל הש"ס אין אפוטרפוס לעריות ואמרתי בדקדוק לשון הש"ס שם כיון דאסתתר אין אפוטרפוס לעריות שנראה שפת יתר אלא דר' יהושע נמי יודע דחזקה בודקת ומזנה היינו אי נכנסה תחלה ע"מ לזנות. אך היא נסתתרה שלא ע"מ להבעל לו ולא בדקה ועכשיו כיון שכבר נסתתרה ואלבשה יצרא שוב אין פנאי לבדוק כי אין אפוטרופס לעריות ואמנם ר"ג ס"ל היא הנותנת כיון שאין אפוטרפוס לעריות אין נכנסת לבית הסתר קודם בדיקה וכבר בדקה קודם סתירה שגם היא יודעה דחורא קורא לגנב אבל לעולם כ"ע ס"ל אין אפוטרפוס לעריות:
ונחזי מאי דקמן הנה מ"ש בנב"י דבית מיוחד ליהודים הוי כעיר בפ"ע אע"ג שנראה דבר חידוש מ"מ כן הוא בפר"ח י"ד סי' ס"ג והרי הרשב"א בתה"א בסוף סי' ד' כ' דין זה גבי יי"נ אם יש ליהודים שכונה בפ"ע לא חיישינן לרוב העיר וכ' עליו הבד"ה ואיני מבין דברי' וכי מחלקין העיר בדינה למבואות ותינוקות שנבעלה בשכונה זו ורוב העיר פסולים ורוב השכונה כשרים אזלינן בתר רוב שכונה ושבקינן רוב העיר הא ודאי ליתא עכ"ל הרא"ה בבד"ה והשיב עלי' במשמרת הבית לא אמר המחבר אלא בשכונה מיוחדת שאין דרך הנכרים מפסקת שהוא ודאי כעיר בפ"ע וכן אנו נוהגים בבשר שנמצא בשכונותינו וכו' מפני ששכונותינו מיוחדת שאין דרך הנכרים מפסקת וה"ה והוא הטעם לתינוקות שנבעלה שם עכ"ל ועיין בט"ז וש"כ יו"ד סי' קכ"ט סעי' כ"ו ובסי' ס"ג כ' פר"ח ד"ה אכתי פש גבן וכו' וז"ל ולא שייך לומר דניזיל בתר רוב העיר והרי בית המיוחדת בפ"ע ואין רגל הרבים מצויין שם ואף שאין דלתות הבית נעולות הוי דומיא דעיר בפ"ע ותו וכי מיגרע גרע בית זה משכונת ישראל שכ' הרב שכעיר בפ"ע דמיא כי היכי דנמצא בשכונה שרי הה"נ לנמצא בבית עכ"ל פר"ח ומינה לתינוקו' שנבעלה שאין לחלק בין בית לשכונה. וראיתי בבית מאיר דטען על הרשב"א שהשוה דין תינוקו' לגונבי יין התם יין לא נייד אבל איתתא דנייד ורגלי' מצויים בכל העיר מה יועיל שכונה ואע"ג דכ' ב"ש דמשמע מהפוסקים דאזלינן בתר השתא ולא אמרינן שנבעלה במקום אחר כ' שלא ידע שום משמעות אלא מעיר לעיר שרגלי הנשים אין מצויות בעיר אחרת. אבל באותה העיר שרגלי הנשים מצויות להלך אנא ואנה ליקח ולישא וליתן פשיטא דאין לחלק העיר לשכונות דאלת"ה אפי' בבית מיוחד סגי ולמה לי שכונה ע"ש נמצא גם הגאון הלזה מסכים דאין בין בית לשכונה ולא כלום ואם נסמוך על הרשב"א בשכונה ה"ה בבית כנב"י אלא שחלק אעיקור הדין ודבריו לכאורה נכוני' במ"ש שרגלי הנשים מצויות בכל העיר ורשב"א לא מיירי אלא כשאינו נבעלה בשכנה זו אבל רק דרה בשכינה חיישינן שמא הלכה תוך העיר:
ובתשו' אחרת (עיין לעיל סי' יו"ד) הארכתי והעליתי להכריע דעכ"פ אין בנות ישראל נשמעות לאיש אשר לו ערלה כי חרפה היא לנו ופלוגתת ר"ג ור"י בפסולי ישראל נתין ממזר שאפשר שאינה יכולה לבדוק כראוי ולבוא אל המחקר האמיתי משא"כ בגוי אפשר דר"י מודה ושמואל אמר לר"י את לא תעביד עובדא לא אמר אלא באותו ענין דפליגי ר"ג ור"י וכ"כ בבית מאיר דבעניני' אחרי' לא מיירי שמואל ומוקמינן אעיקור הדין ולפע"ד גם הך דבעילת נכרי דכוותי' ושם הבאתי כמה ראיות מוכיחות ואכתוב א' מהם תוס' כתו' י"ד ע"ב ד"ה מסייעא לי' וכו' שהקשו מאבא שאול ולהנ"ל דלר"ג לא שמעי' רוב פסולים אלא חורבא דדברא שרוב נכרים פסולי' ובזה עדיפא בודקת ומזנה אבל ברוב פסולי ישראל לא שמענו קמ"ל אבא שאול:
וא"כ עכ"פ יש לקיים דינו של הב"ש בשכונת מגרש ישראל ונתעברה אע"ג שרגלה מצוי ביום בין הנכרים מ"מ כיון שאינם באותה שכונה שרגילים שכיני' לבא זא"ז ורק שרגלה מצוי בביתם לקנות דברי' הצריכי' לא חיישי' שאנסה שם דאונס בעיר לא שכיחא ושפיתה אותה שם ביום או שנתפתחה באופן שיבח בלילה אצלה ותפתח לו הדלת וכמ"ש בית מאיר חששא זו. זה לא ניחוש כ"א בפסול ישראל נתין וממזר אבל לאינו ישראל לא חיישי' להכי לפע"ד ותולין במצוי בישראל:
והשתא כיון שכ' פר"ח דבית הוי כשכונה וגם בית מאיר סבור כן אלא שהוקשה לו על זה והכרענו דבא"י עכ"פ יש לקיים דברי ב"ש בהבנת הרשב"א וגם הגאון נב"י ס"ל כן בפשיטות וה"ל כנבעלה בעיר שכולם כשרים לה ומותרת לה ע"י ברי שלה:
אך כל זה אי הי' נבדקת כבר מאז שנשתדכה לזה הכהן שאז ברי שלה מהני אבל אי לא נבדקה מעולם רק עתה בשעת מעשה בודאי חיישי' שמא עיני' נתנה בו וכמ"ש והאריך בנב"י שם ואם יש לחקור בק"ק טאטיס ויתברר שהבועל הודה ורצה לישא אותה אלא שמשפחתו מינעוהו אז לית דין ולית דיין שמותרת ליכשא לכתחלה עפ"י עדותו והודאתו של הבועל. ואם לא ימצא כן וגם היא לא נבדקה עד עתה בשעת מעשה א"כ אפי' ברי אין כאן אפי' נשאת תצא. אך אי כבר נבדקה קודם מעשה ואמרה מפלוני נתעברה אזי אם יסכים עמי עוד ת"ח א' לימטינא שיבא לכשורי. ואי לא לא בעינא לקבל עלי אחריותא דאחרינא. והי' זה שלום כחפצם וחפץ א"נ דש"ת פ"ב יום ה' טו"ב טבת תקפז"ל:
משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |