שו"ת חתם סופר/ב/שכז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום וכ"ט לי"נ תלמידי הרב המופלג זית רענן זית שופכני כש"ת מהו' וואלף נ"י אבד"קק פאלאטי יע"א:
יקרתו הגיעני ע"ד למדן א' הוקם על גבאי דח"ק ג"ח ורוצה לשנו' ג' דברים א' מה שנוהגין לזלף על איברי המת יין עם ביצי' מעורבי' ואמר שמצא בס' חכמת אדם שמכוער הדבר (ב') מה שנוהגי' לקמוץ ידי המת ולתת לתוך ידו שבט עץ שקורין (געפליך) ואמר בספרי מצינן מרע"ה אמר לאהרן פשוט ידך ופשט קמוץ עיניך וקמץ א"כ משמע ידיו פשוטים ולא קמוצים (ג') שנוהגים בני ח"ק למכור העשבי' הגדלי' בב"הק וזה לכאורה נגד הדין המבואר בש"ע י"ד ר"סי שס"ד וכ' פר"מ שהסכימו בני ח"ק לשאול את פי מה דעתי נוטה בשלש אלה:
אומר בכל המקומות שעברתי ראיתי מנהגי' האלו שלשתן ואם אינם נביאים בני נביאי' הם הנה על הראשון שאומר שמצא בס' חכמת אדם שמכוער הדבר הי' לו להודיע איה מקומו בס' ההוא ומאיזה טעם הוא מכוער כי חפשתי בס' ההוא ולא מצאתי הנה זילוף היין מבואר בירושלמי ספ"ב דשקלים שעושים זילוף על מטתו וביצים כ' לאמור בס' מעבר יבק הגדול הנדפס באמט"ד בחלק שפתי רננות פי"א ד"ה הביצים שחופפי' על ראשו אולי יהי' להסתיר כחות הדין וכ' עוד ביצה ירמוז השפעת כחות המלכות ע"ש שהאריך בסתרי תורה שאין לנו חלק בהם אם כן הרי יין והרי ביצה ומאן ספון ומאן חשוב לבטל זה בשגם שנזכר ברמ"א ס"סי שנ"ב:
קימוץ ידים עם (הגעפליך) לא מצאתי כעת אך בהיותי בק"ק (פרוסטיץ) מבני ח"ק מתעסק בקבורת מתים הי' מרגלי בפומי' בקימוץ ידים שעושים צורת השם הקדוש שמכוונים המוהלים בשעה שאומרי' בדמיך חיי שמציירים אותיו' שד"י ועל הגעפליך אמרו טעם קלוש וחלוש שרומז שמאמיני' בתחיית המתים וגלגול מחילות שישען בקומו על העצים הללו והעצים חלושי' וקלושי' והטעם חלוש וקלוש מ"מ לא לחנם נקבע בתחלה והמתחיל לא טיפש ולא כסיל הי' כיון שנמשכו אחריו בכל המקומות עכ"פ מ"ש זה הלמדן ראי' להיפך מדאמר לי' מרע"ה לאהרן פשוט ידך קמוץ עיניך לא ראה יפה התם מלתא אחריתי היא כי כל אדם בשעת מיתה מתפשטי' אבריו ונקמצים עיניו על הרוב והצדיקים הללו לא רצו שתשלוט כח המיתה באיברי' הקדושים ע"כ צוהו שיפשוט ידיו בחייו ולא יתפשטו מחמת שליטת מיתה וכן יקמוץ עיניו בחייו ולא יחשכו מחמת שלטן המות אבל לעולם י"ל אחר שמת והמה פשוטים יש בזה מעליותה לעשות ציור השם הנ"ל ע"י קמיצה וכללא כייל רמ"א אין לשחוק על שום מנהג אפילו על הכאת המן:
שלישית נידון מכירת העשבים הנה ר"סי שס"ד מייתי רמ"א ב' דיעות בקרקע תלושה וסוף חוברה אי אסורה בהנאה או לא ובר"סי שס"ח כ' שאין בעשבי' ופירות כ"א משום כבוד מת ונפקא מיני' דמותר לצורך רפואה או שאר מצוה ונלע"ד ה"ה במקום שהחיים כולם יודעי' שכך מנהגם וידעי במיתתם כי כך הוא ומוחלי' על כבודם הכל מותר אם אין כאן איסור הנאה אלא משום כבוד מתים ולכאורה משמע דרמ"א סי' שס"ח אזל לשיטת המתירי' בר"סי שס"ד תלוש ולבסוף חברו דאלת"ה העשבי' אסורי' בהנאה מדינא לכאורה וע"כ רמ"א סתם כיש מתירי' דר"סי שס"ד אבל לבבי לא כן ידמה ומאז כתבתי על גליון ש"ע שלי וז"ל אפי' לדעת יש אוסרי' שברמ"א לעיל ר"סי שס"ד מ"מ לא נאסרו עשבי' הגדלי' על הקרקע שנתלשה ולבסוף נתחברה ומגדלת עשבי' דהרי לא אתי איסורא אלא מעגלה ערופה דכתיב בי' כפרה כקדשים ובקדשי מזבח אין מעילה מן התורה בגידולי' כמבואר בתמורה ל"א סוף ע"ב וברמב"ם פ"ג ממעילה הל' י"ב ואפי' בקדשי בד"ה לא ברירא אי' דאורייתא בגידוליהן עמ"ש תי"ט פ"ג דמעילה משנה ויו סוף ד"ה ר"ש אומר וכו' ע"ש מיהו הר"ן שאוסר העשבים משום איסור הנאה ס"ל יש איסור דאורייתא בגידוליהן מ"מ הרמ"א לא פסק כן נמצא להר"ן אסור העשבי' לצורך מצוה ורפואה ולדידן מותרי' ולכך נוהגי' בני ח"ק למכור העשבי' לצורך מתים ותכריכיהם או לגוי השומר הקברות או לצורך רפואות חולי' ועניים ומנהג ישראל תורה היא ואין להרהר ואחתום בברכה א"נ:
פ"ב יום ב' ח' אדר ראשון תקצ"ד לפ"ק: משה"ק סופר מפפ"דמ.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |