שו"ת חתם סופר/ב/רעח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום לתלמידי הותיק הרב המובהק מהו' חיים נ"י אב"ד דק"ק ציפער יע"א:
בזו רגע קבלתי מכתבו ואשר שאל באחת אודות ס"ת שטלו עליו טלאים הרבה במקומות רבות ונכתבו אותיות מקצתן על היריעה ומקצתן על הטלאי' אם לסמוך על קולתו של ט"ז סי' ר"פ סק"ד או לא כי נקודת הכסף כ' שם שאין דברי טו"ז מוכרחי':
חלילה לי להכניס ראשי בין הרים גדולים אך דע נא כי גוף דין דיבוק המטלי' ולכתוב עליו אפי' כשכל האות על המטלית הוא דין מפוקפק מאוד ותחלתו המציאו מהרי"ק שרש קכ"ב והוא פי' הברייתא אין דובקין בדבק ואין כותבין במטלית היינו מטלית דפתרא שאינו קלף כשר לכתיבת ס"ת דלדעת מהרי"ק סתם מטלית הכי הוא וא"כ מינ' במטלית הוא דאין כותבי' אבל בקלף כותבין אע"פ שאיננו מעור א' ואמנם בספר בני יונה בפלפול ארוך סי' ר"פ כ' שאין זה ראי' דמצינו כמה פעמים מטלית מקלף כשר דשם מטלית כולל כל דבר שטולי' על דבר אחר וא"כ אוסר ת"ק אפי' לכתוב על טלאי מקלף כשר אמנם לא הביא שום ראי' נגד המהרי"ק:
ואני אומר דברי מהרי"ק תמוהים במח"כ דהרי הוא עצמו הקשה על דבריו איך מתיר רשב"א בשם ר"מ לכתוב על טלאי שאינו קלף כשר לס"ת ותי' דה"ט דרשב"א דמשום האי פורתא דחסר לא פקע שם ספר מיני' וראי' ברורה ממ"ש מרדכי בשם ראבי' פ"ב דמגלה לא קשי' הא בכולה הא במקצתה כיון דבמקצתה כתובה כתיקון כשרה וקרינן בי' בספר עד כאן לשון ראבי' א"כ ה"ה בס"ת דמשום פורתא לא פקע שם ספר מיני' ומכ"ש כשכתובה על המטלית ונהי דכשחסר ממש אין לקרות בו משום דברים שבכתב אי אתה רשאי לקרותם על פה אבל אי כתובה במטלית לא מקרי על פה אלו דברי מהרי"ק ז"ל:
ובמח"כ לא זכיתי להבין הא ש"ס ערוך פ' הקומץ גבי שמנה פסוקים אפשר ס"ת חסר אות א' והוא אומר לקוח את ספר התורה הזה ש"מ דפשיטא להש"ס דלא מקרי ספר בחסר אות א' וא"כ תיקשי אהא דראבי' ויש לדחוק נהי דספר מיקרי וכשר גבי מגילה מ"מ ס"ת לא מקרי דאין תורה אלא בשלימותה דתורת ה' תמימה כתיב וא"כ אזדא לי' ראיות מהרי"ק ממגלה לס"ת והיותר נראה דגם במגלה לא נקרא ספר אלא מה שנכתב אבל מה שלא נכתב לא נקרא ספר וא"כ במגלה דנקראת ספר ונקראת אגרת ומשו"ה מותר לתופרה קצת בגידין וקצת בפשתן וה"ה כשנכתב חצי' בספר וחסר חצי' וקורא ע"פ הו"ל כקורא קצת בספר וקצת באגרת ומקיים שניהם ולא בא ראבי' אלא לאפוקי שלא נאמר כיון שחסר קצת לא מקרי תו ספר אפילו מה שנכתב ונמצא אינו קורא כלל בספר לזה כ' ראבי' שעכ"פ אותו שנכתב נקרא ספר אבל מה שלא נכתב לא נקרא ספר וא"כ בס"ת שלא נקרא אגרת א"כ חסר ממנו אות א' פסול וה"ה כשאות א' נכתב שלא על הקלף פסול וגם מ"ש שמטלית אינו נקרא בע"פ כיון שכתוב לפניו כבר הארכתי ובארתי בראיות ברורות במקום אחר שאינו נראה כן אלא כל שלא נכתב בכתיבה כשרה ממש נקרא ע"פ:
וכיון שכן הדרה קו' מהרי"ק לדוכתי' מה טעם דרשב"א להתיר על המטלית ואע"כ מוכח דהאי מטלית של קלף כשר קאמר משו"ה מתיר רשב"א וכיון דהת"ק פליג ואוסר והלכתא כוותי' א"כ אפי' מטלית מקלף כשר פסול והשתא נהי נמי אם כל האותיות כתובות על המטלית אין לפסול שכבר נהגו כן כמ"ש מהרי"ק בעצמו וכ"כ ב"ח והסכים בני יונה שאין לשנות ממנהג מ"מ הבו דלא לוסיף מה שנהגו אם כל האות על המטלית אבל קצתו על קלף וקצתו על מטלי' אפי' מקלף כשר אין לקרות בו ואם אחר שהסירו המטליתי' וחזרו ליתן מטליתי' אחרים ותקנו הס"ת לכתוב האותיו' על מטליתי' כדינו אין לפוסלו בדיעבד משום מנומר ואין להאריך יותר:
פ"ב יום ג' ה' ניסן תקע"ג לפ"ק: משה"ק סופר מפפ"דמ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |