שו"ת חתם סופר/ב/רעה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום לתלמידי הרב המופלא החרוץ כמו"ה ליב ני' ליטש:
ע"ד ספר תורה שנקרעו רוב תפירות יריעה א' ומעורה קצת שהורה מעלתך להוציא אחרת על פי פסק טו"ז י"ד סי' רע"ח ולבך נוקף כי יש לפקפק על הט"ז דמעורה מקצת מיקרי שפיר תורת ה' תמימה וראי' מהאלי' תמימה דאמר פ"ק דחולין כיון דלייף שפיר דמי וגם בבני יונה מייתי ראיה מאבר המדולדל אפי' נימא א' הוה חבור ולפי' ענ"ד אין דומה מה שנתחבר מתחלת ברייתו כגון אליה ואבר המדולדל י"ל כל שמחובר כ"ש עדיין תמימתו קיים וכמה שכתב מעלתך ראיה מהדס שנקטם דוקא משמע אבל מחובר מקצתו כשר אבל דברים נפרדים שנתחברו על ידי תפירה י"ל כיון שהותר רוב תפירתם חוזר לקדמותו והרי רצועה שנקרעה ותפרה תו לא מקרי קשירה תמה עט"ז א"ח סי' ל"ג סק"ו ועכ"פ אין מכאן ראיה להכשיר ואך גם נ"הכ ובני יונה השיגו עוד דודאי ב' תכיפות הוה חבור כמו כלאים אלא שבני יונה כתב כל זה אי הטעם משום תמימה אך אין הטעם כן אלא התפירה גופה הל"מ כמבואר במגלה דג' חוטי גידין כשרה והשאר בפשתן מדנקראת אגרת ש"מ דבלא הנך תפירות לא מקרי ספר אלו דבריו וכאלו חידש זה מלבו וכמדומה שכל הגאונים הללו לא ראו או לא עיינו בדברי ת"הד סי' נו"ן:
וז"ל אם נקרע רוב ונשארו ה' או ו' חוטין היה נראה לפסול מש"ס דמגלה הנ"ל דהשתא אם תפר השאר בפשתן פסול מכל שכן לא תפר כלל דאויר פוסל יותר מסכך פסול אך כתב מלשון רא"ש שכ' אספר תורה שחסרה יריעה א' פסולה שחיבר כל היריעות של ספר תורה ותפרם יחד ונשאר יריעה א' שלא תפרה כו' אסור לקרות משמע קצת דבדיעבד שכבר היה מחובר כהלכת' ועדיין מחוברים מעט בענין זה שאותן תפירות ה' או ו' של קיימ' הן דכה"ג חשוב לענין שבת ושעטנ"ז שרי לקרות בה ע"ש:
כוונתו דמש"ס דמגלה מבואר כל שאינם אלא רק משולשים בתפירות לא נקרא ספר אלא אגרת והנה לרמב"ם פי' משולשים ט' תפירות ואם כן לכ"הפ צריך י' שנקרא ספר עיין טוש"ע אורח חיים סי' תרצ"א סעי' ו' שוב כ' מדכ' רא"ש אחסרה יריעה א' ונשאר יריעה א' שלא תפרה משמע סבירא לי' לרא"ש לשון חסרה משמע חסר מתחלת ברייתה כמו לענין טריפות חסר הוא מתחלת ברייתה והכי נמי כן אבל כל שהיה נתפרת כולה מראשה לסופה כהלכתה ועתה נשארו ו' תפירות שהן רוב של י' שהוא רוב שבו היתה נקראת ספר מתחלה ונשאר הרוב מזה או אפשר רק ה' תפירות שעכ"פ לא נקרע הרוב מהשיעור שנקרא ספר כשר בדיעבד אך אותן צריכים שיהיה של קיימא לענין שעטנ"ז ושבת פי' שיהיה ב' זה עם זה או מקושרים אבל אם היה אפי' יו"ד כל תפירה בפ"ע במקום מיוחד ועומדת להתפרד לא זהו כוונתו ולחנם נתלבטו ועכ"פ אם אין רוב היריעה או רוב שיעור התפירת מחוברים כנ"ל אין להכשיר ונזכה לתורת ה' תמימה ויד ה' רוממה כנפשך ונפש א"נ: פ"ב יום ג' כ"ד שבט תקצ"ל:
משה"ק סופר מפפ"דמ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |