שו"ת חתם סופר/ב/רנב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלומים אלומים לחכם מחוכמים י"נ הרבני הדיין המצויין המופלא כש"ת מהו' רפאל גלוגא ני':
ע"ד שאלת חכמתו בספק מילה שלא בזמנה בי"ט שני של גליות שפסק הרב המחבר בי"ד סי' רס"ו סעי' ח' שאינה דוחה את י"ט ב' והש"ך האריך לחלוק עליו שם בס"ק ח' ובס' דגול מרבבה הקשה עוד אפילו לפסק המחבר כהרא"ש מ"מ מנ"ל שאפי' ספיקא אינו דוחה ודחיק לשנוי' משום דה"ל דשיל"מ לאחר י"ט ולכן מחמרינן בס"ס ומעלתו עמד על זה מה שייך כאן י"ל מתירי' הא דלמא הוה זמנו היום וזה א"א למחר וליומא אוחרי לקיים מ"ע של ביום השמיני ימול ובלאה"נ זריזים מקדימים למצות אלו תוכן דבריו והדין עמו בזה בלי ספק ומיהו מה שתמה למה נחמיר במילה טפי מבמת בי"ט שני לק"מ דהעמידו דבריהם לכל מילי אפילו בביעור חמץ בי"ט שני כמ"ש להלכה פר"ח בא"ח סי' תמ"ו סק"ב וז"ל ואף בי"ט ב' העמידו דבריהם אף אם לא ביטל משום דמוקצה הוא וב"ד מתנין לעקור דבר מ"הת בשב וא"ת וכו' ע"ש ונרא' דגם הרב המחבר שמבי' שם דעת הא"ח בשם יש מי שאומר כדעת יחיד מיה' שי"ט ב' דינו כח"המ היינו אם לא ביטל דוקא ובדליכא אלא טלטול מוקצה בעלמא אבל לשורפו לא כמ"ש ט"ז ומג"א שם סק"ד ובט"ז שם יש ט"ס שכ' שם בדעת הרמב"ם להתיר י"ט ב' וצ"ל לאסור ועיין בס' חמד משה שם כי שפתיו ברור מללו ודוקא במת הקילו ואין לך אלא משחז"ל:
אמנם בגוף הדין אומר אני שלפענ"ד הדין עם הרב המחבר שהעיקר כהרא"ש בזה דמילה שלא בזמנה אינה דוחה אפילו י"ט ב' והעיקר נמי כהבנת הרב"י דאפי' ספיקא אינו דוחה דהנה הטור מייתי דעת רמב"ם פ"א מה' מילה דכל שאינו דוחה שבת אינו דוחה י"ט ולא י"ט ב' של ר"ה אבל י"ט ב' של גליות דוחה וכן מילה של"בז אינה דוחה בי"ט שר"ה והרא"ש בתשובה סוף כלל כ' כתב בפשיטות שאינו דוחה י"ט ב' של גליות והתנא במתני' שבפרק רא"דמ שלא הזכיר אלא בי"ט של ר"ה משום דתנא בא"י קאי שם חיבר המשנה וליכא אלא ב' י"ט של ר"ה וכ"כ התשב"ץ ח"ג סימן רפ"ד מלשון רש"י פסחים מ"ז ע"א גבי לח"הפ נאכל לט' לעשרה לי"א וכו' פירש"י ובי"ט של ר"ה דוקא נקט משום שבזמן לח"הפ לא היו ב' י"ט של גליות עכ"ל דמשמע אלו היו ב' י"ט היו דוחי' לח"הפ אעפ"י שאפילו לפני מלך ב"ו אין עושין להעריך פת ישן נושן אפ"ה היו מעמידים דבריהם וה"ה מילה שלא בזמנה בי"ט ב' אלו דברי התשב"ץ ז"ל:
ונהירנא כד הוינא טלי' בעברי דרך ק"ק פראג זכיתי לראות פני הגאון צל"ח זצ"ל ואמרתי לו במה שתמה בספרו על פירש"י הנ"ל הא בירושלים אפי' בז"הז ליכא ב' י"ט של גליות ומאי ארי' בזמן לח"הפ דכ' ואמרתי לו מי לא משכחת ליה בשרוב חכמי ישראל בח"ל ולא הניחו כמותם בא"י שאז מעברי' שנים וקובעי' חדשים בח"ל כמבואר בברכות ס"ג סוף ע"א גבי עובדא דחנני' בן אחי ר"י וכ"כ רמב"ם ספ"א מקדוש החדש ע"ש ואם יהיו רחוקים ע"כ יעשו שם שני ימים מספק ויהיה גם בא"י ב' י"ט של גליות והוי מצי התנא למנקט ב' יום טוב של גליות סתם אלא משום שאי אפשר זה בזמן לחם הפנים דאז לעולם ב"ד הגדול בירושלים סמוך למקדש אבל בז"הז כבר הי' אפשר שיקרה כן וכאשר היה בימי ר"ע באמת כמבואר שם בש"ס דברכות הנ"ל וישרו דברי בעיני הגאון ז"ל ואמר קאלוס וא"כ עוד נתחזקה ראי' התשב"ץ הנ"ל בי"ט של גליות נמי היה דוחי' אפיית לח"הפ וה"ה למילה:
ואין לומר א"כ האי תנא דמס' שבת מ"ט נקט ב' י"ט של ר"ה משום שבא"י קאי הא התם נמי שייך בי"ט של גליות לפי הנ"ל י"ל אה"נ אלא האי תנא בזמנו קאי ובהווה דיבר שהיו רוב חכמי ישראל בא"י או סמוך לו שהי' נודע לכל בני א"י זמן הקביעות ולכן נקט ר"ה אבל הך תנא דלח"הפ דלא קאי אזמנו שהרי כבר חרב הבית אלא אדרי עלמא קאי בזמן שהיה הבית קיים על איזה אופן היה אפשר שיקרב לח"הפ א"כ ה"ל למנקט סתם ואי איכא ב' י"ט למה פרט ר"ה לכן הוצרך רש"י לומר שבזמן לח"הפ לא שייך זה:
ולפע"ד נראה ראי' ברורה לזה שהרי במס' ביצה ה' ע"א דאמרי' התם בי"ט של ר"ה לכ"ע נולדה בזה אסורה בזה קאמר רבה דמתקנת ריב"ז ואילך שהתקין לקבל עדות כל היום ביצה מותרת ר"ל חזרו להיות ב' קדושות כמו בי"ט של גליות דעלמא וא"כ לדידי' קשי' מתני' דס"פ רא"דמ אי ס"ד די"ט ב' של גליות נדחה מפני מילה א"כ ה"ה לי"ט של ר"ה בז"הז ומתני' אחר החורבן נישנית ואיך תנן בי"ט של ר"ה נימול לי"ב ודוחק לומר דתנא קאי אח"ל דגם אחר תקנת ריב"ז ביצה אסורה למאי דמסיק התם הא לן והא להו זהו דוחק דידוע דהמשניות נתחברו בא"י וסתם תנא דמתני' בא"י קאי אם לא דמפרש בהדי' בח"ל ודוחק נמי לומר דלא קאי אזמנו אלא אקודם החורבן כשלא קבלו עדים דזה דוחק דמאי דהוה הוה וכה"ג הקשו תוס' בביצה שם ד"ה הא לן והא להו ע"ש אע"כ צ"ל דס"ל לרבה דאה"נ י"ט ב' של גליות דוחה מילה שלא בזמנה וא"כ כיון דלרבה ע"כ ס"ל להעמידו דבריה' א"כ לאידך מ"ד דפליגי עלי' וס"ל דבי"ט של ר"ה נשארו בקדושתן גם אחר תקנת ריב"ז מ"מ בהא לא פליגי די"ט ב' של גליות דוחה מילה שלא בזמנה והא דנקט תנא ר"ה משום דבא"י קאי ואפושי בפלוגתא לא מפשינן:
ולהרמב"ם דס"ל די"ט של גליות נדחה מפני מילה שלא בזמנה ע"כ צריכים אנו לדחוק ולומר לרבה דס"ל דלבני א"י ב' י"ט של ר"ה ב' קדושו' מיירי מתני' דהתם בח"ל או קודם תקנה ושינויי דחיקא הוא ליישב דעת הרמב"ם אבל לא סמכי' אשינויי דחיקא ונסמוך על הרא"ש דרוויח לן עלמא ושב וא"ת עדיף א"נ במקום ב"ד שממתיני' יום הראשון שמא יבואו העדים היום ואסור למול בו מילה שלא בזמנו שמא עתיד להתברר שהיום י"ט ואח"כ כשלא באו היום נמצא שלמחר הוא ודאי י"ט ואסור למול בו מילה שלא בזמנו מ"מ הוא דחוק בלשון המשנה:
ובזה אפשר ליישב דקדוקו של הכ"מ אהרמב"ם שכ' וכן מילה שלא בזמנה אינה דוחה י"ט ב' של ר"ה ודקדק ז"ל מאי וכן הא אדרבה מילה שלא בזמנה תנן בהדי' במתני' דאינו דוחה ואיך תלי מתני בדלא תני' ולפי הנ"ל ס"ל להרמב"ם דתנא דמתני' לא מיירי בהדי' אלא מר"ה דקודם תקנה דהוה קדושה א' מדינא ממש שהרי לא קבלו עדים ביום ראשון אבל אחר התקנה מזה לא מיירי התנא אלא מיהא לענין שארי דחיות שאינן דוחי' שבת פשיטא לי' להרמב"ם דעכ"פ אינו דוחה בי"ט של ר"ה דהרי עכ"פ קיי"ל דגם אחר תקנת ריב"ז חמיר בי"ט של ר"ה כדמסיק בביצה ה' ע"ב מי לא מודה ריב"ז שנוהגי' אותו היום קודש ולמחר קודש ויע"ש תוס' ד"ה מי לא מודה וכו' אבל מילה גופי' דאיכא נמי סברא לומר אולי לא כלו לו חדשיו וה"ל כמחתך בשר בעלמא כמבואר כל זה בשבת קל"ו ע"א ה"א דקיל טפי קמ"ל וכן מילה של"בז כן י"ל דברי הרמב"ם מ"מ י"ל העיקר כהרא"ש:
והנה לכאור' לא יסופק אדם בי"ט ב' של ר"ה דאפי' נולד ספק ב"ה נדחו בו וכל זה בכלל כוונת התנא וכיון שהוכחנו לרבה כך הוא בי"ט של גליות כמו בי"ט של ר"ה וא"כ לדידי' אפי' נולד ספק בין השמשות אינו דוחה י"ט ב' של גליו' וה"ה לכל אמוראי דבהא לא פליגי כנ"ל וא"ש פסק הש"ע וכן יפה לנו וכן חובה לנו:
והנה התשב"ץ כ' מילה שלא בזמנ' לא ימול ביום ה' שלא יבוא לחלל שבת שהוא ג' למילתו ומה שהקשה הש"ך על זה ממתני' דקטן נימול לי"ב אמאי לא משכחת טפי בחל ר"ה ג' ד' ע"ש כבר כ' הש"ך בעצמו שקושיתו למ"ד דמחללים השבת גם בשני למילה וא"א למול ביום וי"ו אבל להתשב"ץ דס"ל דוקא בשלישי מחללין לק"מ ק' הש"ך וק"ל: -
וא"כ טפי ה"ל להקשו' להתשב"ץ מ"ט נקיט התנא רק י"ב וגם צריך לצייר בי"ט של ר"ה אחר שבת מיד ויהי' יום שלשים של אלול בא"דו שהוא רחוק במציאו' וכבר הרגיש בתי"ט והרא' לעיין ספט"ו דשבת ר"ל גם שם תנן תרי שבי בהדדי יע"ש ומ"ט לא קאמר בי"ט של ר"ה ב' ג' ויהיו י"ג דשבת הוא ט' ויום א' עי"ט אסור למול משום חלול י"ט ב' של ר"ה שהוא ג' למילתו ע"כ נדחה עד יום ד' שהוא י"ג ללידתו אע"כ דלא כהתשב"ץ ואולי כולי האי לא העמידו דבריהם להחמיר ביום חול שלפניו אולי יצטרכו לחלל י"ט של ר"ה עבורו כיון שעכ"פ אינו אלא ספק דרבנן בעלמא ובזה אתן קנצי למילין. מש"ק י"א לירחי תליתאי פה ק"ק מ"ד: משה"ק סופר מפפ"דמ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |