שו"ת חתם סופר/ב/קכא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
- שוי"ר לי"נ הרב הגאון המפורסם ערוגת הבשם נ"י ע"ה פ"ה כקש"ת מה' דוד דייטש ני' אב"ד ור"מ דק"ק סארדהעל יע"א:
- מכתבו הנעים הנכתב בה' שבט העבר הגיעני היום הזה ולא ידעתי מי גרם ככה עיכובא ולהיות בעו"ה זה כמו ח' שבועות אני עצור וכלוא בבית מחמת חולי השיעול ר"ל וכבר הייתי איזה פעמים בסכנה חמורה וב"ה אשר עזרני עד כה ומ"מ עדיין מלאכתי נעשית ע"י אחרים רצוני לומר מלאכת התרביצא כי אסרוהו הרופאים לגמרי כ"א אני אומר בלחש לא' מן התלמידים והוא מתרגם לאחרי' בפני ה' ירחם וישלח לי מרפה ארוכה ותעלה בתוך שח"י וכמאן מצלינין האידנא וכו' ולהיות נפשי חשקה להודיעו כזאת ע"כ מיד כראותי כ"י הטהור לא אחרתי מלהשיב מבלי עיון כלל בשגם אין דעתי צלולה לעיין ובטוח אני באהבתו עזה כי ישים עינו עלי לטובה להזכירני בתפלתו כחק החיוב:
ובמאי דבדק לן במה שכתב הרב בית יוסף ביורה דעה סי' קכ"ז בשם מצא־כתוב דע"א המעיד ע"ד איסור בהכחשת בעל הבית נהי דמותר לבעל הבית המכחישו מ"מ לכ"ע לא הותר כי הם יחושו לדברי העד ועל זה הקשה בספר תפארת שמואל מהא דאמר אביי בקידושין ס"ו ע"א שורך נרבע והלה שותק נאמן ואי איתא אפי' הלה צווח מהימן העד דהא הכהנים יחושו לדברי העד ומכ"ת כ' דהא לא קשי' דמצי איירי שהבעלים כהנים ומקריבים בעצמם דבכה"ג בצווח לא מהימן העד משא"כ בשותק אלא הא קשי' ליה מאי מייתי ותנא תונא ושנרבע עפ"י ע"א דלמא מתני' בבעלים ישראל עכ"ד:
ובמכ"ת דבריו תמוהים דהא רצונו לומר כך דלמא לעולם ע"א אפי' בשתיקה לא מהימן לבעלים ומתני' דשור שנרבע עפ"י ע"א מיירי בעלים ישראל דבכה"ג אפילו אי היו בעליו צווחים לא יקריבוהו הכהנים. והוא פלא, דאי נימא דעד אחד אפילו בשתיקת בע"ד לא מהימן ע"כ היינו משום דעד אחד אינו קם לאיסורא להוציא דבר מחזקת היתר ומה לי בעליו או אחר אדרבה יותר היה סברא לומר לאסרו לבעליו כיון ששתקו אפשר שחששו לדבריו ושוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא ממה שנאסרו לאחר שלא שתק דלכ"ע תבנא לדינא אין ע"א נאמן להוציא דבר מחזקת היתר וע"כ לא כתב המצא־כתוב שאחרים יחושו לדברי העד אלא למאי דקי"ל ע"א בשתיקה מהימן (וס"ל כהפוסקים דלאו משום הודאה הוא) נמצא דע"א קם לאיסור' והא דלא מהימן בצוויחה משום דה"ל ע"א בהכחשה ע"ז יפה כ' דמ"מ אחרים יחושו לו דמאי חזית דסמכת אהאי סמוך אהאי ומטעם שיבואר לפנינו אי"ה אבל להס"ד דאפילו בשתיקה לא מהימן תו אין לחלק בין בעליו לאחר ובין בעליו כהנים לישראלי' ויפה אמר אביי ותנא תונא והוא פשוט מאוד:
והנלע"ד בישוב קושיית בעל תפארת שמואל אם כי הספר איננו במחיצתי דהא צ"ל טעמו של בעל מצא־כתוב מ"ט יחושו אחרים לדברי העד הא קיי"ל ע"א בהכחשה לאו כלום הוא דה"ל ב' עדים המכחישים ונסתלקו דברי העדים ואוקמא מלתא אחזקת היתרא ואפי' ספיקא דרבנן לא הוה לדעת כמה פוסקים דדוקא בתרי ותרי הוה ספיקא דרבנן ולא בע"א יעיי' זה ביבמות ל"א ע"א ובראשונים שם וע"כ משום דס"ל כיון דהבע"ד הוא מכחיש את העד לא הוה הכחשה ממש משום דנוגע בדבר ונהי דלעצמו מהימן ואין אנו אחראים למחות בידו מלאכול אותו הדבר כיון שהוא אומר ברי לי אבל מ"מ אנן לא נסמוך עליו מפני שהוא נוגע בדבר נמצא לפ"ז תינח בנתנסך יינך וכה"ג והה"נ בשורך נרבע אחר שכבר הוקדש אז הוה בעלים נוגעים בדבר משא"כ אביי מיירי בשורך שהוא חולין נרבע ואז אי היה הבעלים מכחישו היה מהימני לכ"ע דהכא ליכא נגיעה דמאי אכפת להו לבעלים הא סתם שוורים לאו לגבי מזבח קיימי דהכי קיי"ל בב"ק צ"ח ע"א בתוס' ד"ה הצורם וכו' ואע"ג דלענין עדות ממש אינני מחליט סברא זו דקי"ל דנגיעה אפילו על צד רחוקה ונפלאה לא יעיד מ"מ הכא הא בלא"ה פליגי רוב הפוסקים וס"ל דלכ"ע שריא ולא שייך הכא נגיעה כלל א"כ עכ"פ נאמר דלמ"כ נמי דוקא נגיעה ממש אבל בבהמת חולין הבעלים מהימני ואם אח"כ ירצו להקדישה רשאים הכהנים להקריבה כנ"ל פשוט לפי עניית דעתי:
מ"ד עש"ק כי תשא תקס"ב לפ"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |