שו"ת חתם סופר/ב/קו
שו"ת חתם סופר 
ב קו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
יקרתו הגיעני היום שעבר יום ש"ק והנני חוזר על דברות הראשונות שממש רוב הפוסקים ככולם מסכימים שאיסור סחורה בדברים האסורים הוא אי' דאוריי' ודלא כתה"ד סימן ר' ויעיין בס' כנה"ג לי"ד ר"סי קי"ז ובתשובת שי למורא ובתשו' תורת חיים ח"ג וכבר רמזתי לו תשו' מ"ע מפאנו סי' למ"ד ותשו' חו"י קמ"ב והמ"ל ספ"ח ממ"א מוכיח במישור דעת הרמב"ם כן מדמייתי היתרא לסחורת חלב מקרא דיעשה לכל מלאכה ומה שקשה על זה מש"ס פסחים פלוגתא רי"הג ור"ע בפסוק יעשה לכל מלאכה וכן הקשה בדגול מרבבה ובנב"י ישבתי היטב במכתבי להרבני מהו' יודא בדאנדיבורג שם ימחול כבודו הרמה לעיין באגרת ההוא כי נצדך לעניננו ובחידושי למס' פסחים כתבתי דאין למדין מן הכללו' שכייל הרמב"ם דאסור לעשות סחור' חוץ מחלב דה"ה דם ואמ"הח מותר לעשות בו סחורה דהרי היתר הנאה דדם נפקא לן מעל הארץ תשפכנו כמים אתקיש למים והיתרא דאמ"הח דאיתקש לדם יע"ש וא"כ הרי הוא כמים לכל מילי גם להיתר סחורה ואין היקש למחצה ורחמנא שרי' וממילא אזדא לי' קו' תי"ט אש"ס דבכורות דאמר אעשרה חריצין דלמא לסחורה ולק"מ דהלא כל הס"ד למיסר חלב הוא משום דם נעכר או משו' אמ"הח ותרוויי' מותרים בסחורה אבל שארי איסורי דאוריי' אסורים גם מן התורה בסחורה ומה שנתקשה מעלתו אש"ס דבכורו' איך אפשר לסחורה הא חריצי חלב לא חזי' למלאכה אלא לאכילה ואמ"הח אסור גם לב"נ באכילה לק"מ דאפי' בישראל נמי לא הוה אסור שום ציר היוצא ממאכלות אסורות אי לאו דכתי' הטמאי' לאסור צירן ורוטבן ובדגים דלא אייתר הטמאים ס"ל לתוס' בחד שנוי' דמותר מ"הת ותחלת סוגי' דבכורו' כן הוא דמקשה למ"ל את הגמל לרבות חלב בהמה טמאה ת"ל מדכתי' הטמאים לאסור צירן וחלב נמי צירן הוא ומשני ס"ד הואיל וחידוש הוא דהרי חלב טהורה נמי ציר דאמ"הח הוא והי' לנו לאסור כמו ציר טריפה פרק כל הבשר קי"ב ע"ב ויעיין תוס' שם ועיין ק"ב ע"ב מבואר דטרפה ובשר מ"הח או אמ"הח מחד קרא נפקא וכי היכי דפשיטא מהטמאים לאסור ציר טרפה מן התורה ה"ה ציר אמ"הח ובשר מ"הח וא"כ הי' לנו לאסור חלב טהורה מטעם ציר ואפ"ה שרי' רחמנא ה"א אפי' דטמאה נמי קמ"ל את הגמל זהו פי' כוונת סוגי' והשתא תינח בישראל דכתי' הטמאים אסור ציר אמ"הח אבל בב"נ אין ספק דציר אמ"הח מותר תדע שהרי דם מן החי לב"נ פליגי ר"ח בן גמליאל ורבנן רח"בג מפיק איסורי' מדמו לא תאכל פרק ד' מיתות ורש"י בחומש פי' כן והשיג עליו רמ"בן שאין הלכה כן וקשה ת"ל דהוה עכ"פ ציר מאמ"הח ובשר מ"הח אע"כ ציר מותר לב"נ וא"כ שייך שפיר סחורה בחריצים הנעשים מחלב דאמ"הח לב"נ ולעולם שארי מאכלות אסורות אסור בסחורה מן התורה וק' תי"ט לק"מ וק' מעלתו לק"מ ואמנם כבר הזכרתי דהגאון בחו"י המציא לנו קולא עכ"פ באיסורים שהיו להם שעת הכושר איסורא דדהו דרבנן אבל מ"הת לא נוכל לאסור אלא דומי' דשרצים דכתי' בהו יהי' וילפי' מיני' כל דדמי שלא הי' להם שעת הכשר וסברא נכונה היא ויש להביא ראי' מהרמ"בם ספ"ה דשלוחי' ושותפים שכתב וכבר ביארנו במקומו שאסור לעשות סחורה בפירות שביעית וכו' ר"ל בפ"ו משביעית ביאר דין שביעית ובפ"ה מבכורי' דין סחורה בבכור ובפי"ב מתרומו' דין תרומה ובספ"ח ממ"א ביאר נבלות וטרפות ושקצים ורמשים כי שם מקומם והנה פשוט דאיסור סחורה בבכור ותרומה איננו מן התורה אלא משום תקלה או בזיון קדשים ומדכייל עמהם נבלות וטרפות והפסיק בתרומה בין נבלות וטרפות ובין שקצים ורמשי' ש"מ הני נבלות וטרפות נמי דרבנן נינהו משום תקלה דלמא אתי למיכל מיניהו אבל לא מ"הת שהרי הי' להם שעת הכושר משא"כ שקצים ורמשי' ומוכח כח"וי הנ"ל ולפ"ז רמ"בם ספ"ח ממאכלות אסורות אף על גב דכייל התם נבלות וטרפות ושקצים ורמשים ניהו דאיסור סחורה בהם שוה מכל מקום אלו אסורים מדרבנן בסחורה ואלו מן התורה: -
ומ"ש מעלתו מ"ש דספ"ה דשלוחי' ושותפי' לא קניס להשותף שעשה סחורה באיסורי' ובפ"ו הי"ג דשמיטי' ויובל קניס לחמרי' ומזה שפט דסחורה דשביעי' דאוריי' קנסי' וסחורה דשארי איסורים לאו דאוריי' לא קנסינן הנה סברתו היא פלוגתת ר"מ ור"י גיטין נ"ג ע"ב ויע"ש פרש"י ד"ה מטמא ומדמע וכו' וד"ה ור' יהודה באי' דאוריי' וכו' יע"ש אמנם שם בדף נ"ד ע"א מבואר דעכ"פ שביעי' קיל להו לאינשי וקנסינין טפי חוץ באתרי' דר"י יע"ש וא"כ אי איכא לחלק י"ל סחורה דאוריי' אלא שביעי' קיל לאינשי קנסי' החמרי' וסחורת שארי איסורי' חמור להו לא קנסינן אבל מה אעשה והרמ"בם כתב בפירוש בפ"ה משלוחי' ושותפי' הנ"ל פירות ש"מ שלא קנסו הסוחר בפירות וקנסו החמרי' וע"כ קנסא מקנסא לא ילפי' וראו חז"ל שזהו שכיחא טפי שיהי' פועל וחמור ממה שיסחור בפירות: -
ומה שהקשה עוד שהי' לנו לאסור לעשות שותפות עם הגוי משום שמא ישתכר באיסורי' אא"כ התנה עמו בתחלה כמו בנשתתף עם הגוי העושה מלאכה בשבת אע"כ שבת עיקרו דאוריי' וסחורה דאיסורי' דרבנן ז"א קושי' שבת קביעא וקיימא וא"א בלא שבת ע"כ צריך להתנות משא"כ סחורה אפשר שלא יקנה דברים האסורי' ע"כ משתתף עמו סתם ואם שוב שוכרו הגוי בדברי' אסורי' הוה לגבי ישראל כנזדמנה לו ומ"ש עוד מה שהתירה התורה בפירוש לא רצו חז"ל לאסור ולא ידע מקומו איה הנה כן כ' ט"ז בא"ח ס"סי תק"פח ושנאו בי"ד סי' קי"ז ושלישי בח"מ סי' ב' וכבר קדמו התוס' מס' ב"מ ס"ד ע"ב ד"ה ולא ישכור וכו' ולפי' ר"ת ע"ש ומה שהקשו ע"ז במס' ב"מ ע' ע"ב מבואר דאסור להלות לנכרי בריבית אף על גב דקרא כתיב לנכרי תשיך יש לומר דהתורה אמרה אם נלוה לנכרי לא נלוה בלי ריבית אבל חכמים למרו לא נלוה לו כלל ואין הכי נמי אי עבר והלוה מותר ליקח ממנו ריבית שהתורה אמרה תשיך אבל לא נלוה לו כלל ותי' זה כ' בשל"ה דף רס"ו ויש להשיב מקרא והלוית גוים רבים אבל לפענ"ד בלא"ה לק"מ שהרי לא אסרו לגמרי אלא למי דאיכא למיחש שילמוד ממעשיו והתירו לת"ח ולא מיעקר קרא לגמרי מ"מ בהא סלקינן שהוא אי' דאוריי' ואין לנו להקל לכוון במלאכתו ולא להיות קאמיסאנד בדברי' האסורי' אם לא ע"י סרסור נכרי והאיסור לא יבוא כלל לגבול ישראל ולא ישהה אצלו ואיננו אלא כמראה מקום וכמ"ש במכתבי למהו' יודא ג"כ בביאור יותר יע"ש: -
מ"ש דלמא סנפיר וקשקשת בעי' להתיר הגדל אח"כ ומ"ש ר"ן מדכתי' אין לו עיין עליו כתב מעלתו דרשא גמורה ולא מקובלת וע"כ ליכא ס' מבחוץ דא"כ לא הוה מהדר הר"ן אדרשא וא"כ דלמא להכי כתיב סנפיר וקשקשת להתיר אם יש לו סנפיר ועתיד לגדל קשקשת ועוד כ' דבודאי אין סברת חוץ להתיר העתיד לגדל אח"כ שהרי אפרוח שלא נתפתחו עיניו אסור לראב"י עד שיתפתחו עיניו והכי נמי דלמא אסור עד שיגדלו אלו דבריו: -
הנה הדמיון לאפרוח אינו עולה יפה [כמו שמבואר לעיל סי' ס"ח] ומה דמייתי הר"ן דרשא דקרא כמה פעמים אמרי' אב"א קרא אב"א סברא ודרשת הר"ן פשוטה מבוארת ודלא כמ"ש מעלתו דאיננה דרשת חכמים מקובלת דליתא הרי מורידין בן הבן לנחלה במקום בת מפסוק ובן אין לו עיין עליו ומתירים יבמה לשוק במקום בת ובן הבן מדכתיב ובן אין לו ומאכילי' תרומה מפסוק וזרע אין לה ועיין רפ"ק דקדושין וא"כ אין לו עיין עליו דרשא גמורה ואלימתא היא ומ"ש מעלתו דנימא סנפיר קאי להכי לא הבנתי זה מ"מנ אי אנו מכירים הדג הזה שעתיד לגדל קשקשיו א"כ דל סנפיריו מהכא אפי' נחתכו הלא כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר ואי אין אנו מכירי' הדג הזה רק על ידי סנפיר נאמר שעתידים קשקשיו לגדל זה א"א דהרי יש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת אע"כ א"א אלא משום יגדיל תורה ויאדיר. ואחתום בברכה א"נ לעבדי ה': פ"ב כ"ח שבט קפו"ל משה"ק סופר מפפ"דמ.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |