שו"ת חתם סופר/ב/פט
שו"ת חתם סופר 
ב פט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום לאהו' תלמידי הותיק המופלג מהו' ישראל ני':
היות כי היום נודע לי מנסיעת חביבי מוכ"ז לשם ע"כ מהרתי לשוב בקיצור על דבריך והיות כי נמצאו דברים טובים בהם ע"כ אכתוב לך מה שנתחדש לי בענין זה ומשם תוכל להבין הטוב והישר וזה הוא:
בנזיר ל"ז קאמר דלר"ע משרת להיתר מצטרף לאיסור ומכל אשר יעשה מגפן היין לאיסורי נזיר שמצטרפין אפילו בזא"ז ופריך הש"ס לר"ש דכ"ש למלקות מכל אשר יעשה למה לי ומשני דבעי' שיזיר מכולן והקשו התוס' אמאי לא פריך לר"ש משרת ל"ל ותי' בחד שינוי דאיצטרך לתערובו' דמודה ר"ש דבעי כזית וכל רואה יפלא א"כ אכתי מאי פריך הש"ס מכל אשר יעשה ל"ל הא איצטריך לכשנתערב חרצן עם היתר וזג עם היתר ואכל חצי זית מכל תערובות בזא"ז שנצטרפו:
האמנם בלשון תוס' נזיר הנ"ל היה אפשר לדחוק ולומר דכוונתם דמשרת גלי קרא שהשורה פתו ביין במילתי' קיימי' ושיעורו בכ"ש כמו בעין ולא בעי שיעורא כלל וכס"ד דפסחים ר"פ אלו עוברים לר"ע דקמ"ל אפי' ע"י תערובו' נמי נאסור בכזית יין וה"נ לר"ש בכ"ש ואם כן שפיר פריך הש"ס מכל אשר יעשה ל"ל אבל זה א"א דהרי דברי תוס' אלו מבוארים יותר במס' ע"ז ס"ח בשם ר' יקיר מקינון והתם מפורש דלר"ש עי"ת בעי כזית וההיתר מצטרף לשיעור ולא קאי במילתא קמייתא והדין עמו דלמוקי' במלת' קמייתא לא הוה צריך קרא כיון דאית ליה לר"ש טע"כ מג"נ א"כ ממילא הטעם כעיקר ממש מה עיקר במשהו אף תערובות במשהו והתם בפסחים קאי הש"ס בהס"ד דלא שמעי' ליה לר"ע טע"כ ה"א דאיצטריך קרא לאסור תערובות בכזית אבל אי ידעי' טע"כ א"כ מסברא חיצונ' תערובו' במילתא קיימי' וע"כ לא איצטריך משרת אלא לומר דתערובו' בעי שיעורא אלא שההיתר מצטרף לאיסור וההיא קרא דמשרת בא להחמיר ולהקל לומר דעי"ת בעי שיעורא ולומר שההיתר מצטרף לאיסור א"כ תהדר קו' לדוכתא מאי פריך הש"ס מכל אשר יעשה ל"ל הא איצטריך לאוכל חצי זית תערובות חרצן וחצי זית תערובות זג בזא"ז דחייב:
והנלע"ד בזה דס"ל להך שיטה דלר"ש דכ"ש למלקות אי נימא דע"י תערובו' יהי' צריך שיעורא משו' דקלי' לי' איסורא ע"י תערובו' ההיתר א"כ ממילא נימא שההיתר קלוש לי' ונעשה איסור ויצטרף שאין שום סברא לומר שהאיסור נתהפך קצת להיתר שלא יאסור בכ"ש וההיתר לא יתהפך לאיסור כלל והרי הם שוים ולא נתרבה אחד על חברו אע"כ מכיון שנאמר שעי"ת לא יתחייב בכ"ש אלא בעי שיעורא ממילא נדע שההיתר מצטרף לאותו השיעור והא בלא הא לא סגי:
והשתא ממילא אי ס"ד דמכל אשר יעשה מגפן היין בא להורות על איסורי נזיר המעורבים בהיתר שיצטרפו בזא"ז א"כ נדע מזה שעי"ת בעי שיעורא משום דקלוש ליה אם כן ממילא נדע ג"כ שההיתר מצטרף לאיסור והדרה קו' לדוכתא משרת ל"ל והוצרך לומר מכל אשר יעשה איצטריך שאינו נזיר עד שיזיר מכולן:
ובזה י"ל קושי' שער המלך פ"ו מחמץ אשיטה הנ"ל בפרק ג' דשבועו' דבעי למיפשט דר"ע ל"ל כ"ש למלקות מדבעי משרת להיתר מצטרף לאיסור ואי כשיטה הנ"ל הא עי"ת בעי שיעורא ולהנ"ל י"ל אה"נ דהוה מצי לשנוי' הכי אלא משום דלחד לישנא בנזיר ד' ע"א הא דאמר ר"ש מכל אשר יעשה שאינו נזיר עד שיזיר מכולן אזיל לטעמי' דאין אי' חל על אי' ע"ש פירש"י ותוס' ור"ע שמעינן ליה פג"ה גבי שבת ויה"כ לבתר דמפכינן דס"ל אחע"א ע"ש וא"כ לדידי' ע"כ מכל אשר יעשה לאיסורי נזיר שיצטרפו ואי ס"ד דכ"ש למלקות ע"כ מוקי לקרא עי"ת כנ"ל ומוכח ממילא הית' מצטרף לאיסור וא"כ הדר תיקשי משרת למה לי ואה"נ דה"מ לשנוי' לאתויי מהאי מכל אשר יעשה אלא משום דהתם לא מפורש ר"ע בהדיא ובהך דמשרת מפורש ביה ר"ע בהדי' מייתי לי' הש"ס ומ"מ סמיך אהנ"ל והכי אורחי' דהש"ס בדוכתי טובא כמבואר למבין ויודע וכבר ישבתי קו' הנ"ל באנפין שונין ויהיה גם זה כא' מהם. אלו דברי בזה ובין תבין אשר לפניך ואסיים בכל חותמי ברכות. פ"ב נגהי ליום ד' ה' דחנוכה תקע"ד לפ"ק. משה"ק סופר מפפ"ד:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |