שו"ת חתם סופר/ב/עט
שו"ת חתם סופר 
ב עט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שוכ"ט לתלמידי הותיק הרבני המופלג החרוץ מו"ה קויפמאן ני':
גי"ה הגיעני על נכון וע"ד שאלת חכם באשה שלקחה חמאה מא"י במקום שנוהגי' היתר ושוב נודע שזו החמאה נעשית משיורי הגבינה הנשאר ביורה אחר שהוציאו הגבינה הראשונה והשני' שנקרא (צוואהריך) ושוב נעשה חמאה משיורים ההמה ונפשו בשאלתו אי אית בי' משום אי' גבינה של נכרים או לא והאריך מאוד בפלפול דבר המעמיד אי בטיל או לא: -
בענין דבר המעמיד לעמוד על האמת והמקור אומר בקיצור עיקרו בש"ס ע"ז ל"ה ע"א דקאמר המעמיד בקיבת ע"ז אסורה בהנאה ומ"ש ממורייס ומשני הכא דקא מוקים ה"ל איסורא בעיניה וכ' מג"א סי' תמ"ב סק"ט דאו"ה כלל כ"ה ס"ל שהוא דרבנן ואמנם בטור משמע שהוא דאוריי' כיון שפסק שאסור להשהותו ולהטור כל שמות' באכילה מ"הת מותר להשהותו אע"כ שאסור מ"הת וכ"כ בס' אלי' רבה בשם ס' אמרכל שאסור מ"הת וכ"מ מע"ז ל"ה הנ"ל דאוקומי קמוקים חמור מתערובת מורייס שיש בו טע"כ וכ"כ בהגה' שבמרדכי פ' אין מעמידין סי' תתכ"ט דלמ"ד טע"כ דאוריי' גם דבר המעמיד דאורייתא וכ"מ בראב"ן סי' ח' דף ע"ב ע"ב ע"ש ברא"בן [דמייתי מג"א שם דתמה על ר' יעקב דמייתי] ואינו רבינו תם אלא בן רבינו יצחק ע"ש ויש לתמוה קצת על מג"א שכ' לעיל ססק"א בשם הרשב"א דכל שדעתו לערבו כך לא בטיל והוא באורך בשלטי גבורי' מס' ע"ז של"ח ע"א דפ וס ז"ב וכ"כ הריא"ז ומסיק שם מג"א דאינו אסור מ"הת כיון שאין בו כזית בכא"פ ואפ"ה משמע להטור אסור להשהותו ועיי' מ"א ס"סי תמ"ז סעי' קטן מ"ב: -
ולפ"ז מ"ש ש"כ י"ד סי' פ"ז סק"ל די"ל הטור ס"ל כר"ת דמעמיד בטל בס' לא כ"כ אלא ע"ד בשלומא כלומר להטור אפשר לדחוק ולומר כן אבל האמת אינו כן כמו שהוכיח מג"א הנ"ל וס"ל כתי' ש"ך גם שהוא דוחק והיינו בקיבה שנמלחה בעורה כיון שהוא ב"בח דרבנן שלא ע"ד בישול ע"כ לא החמירו במעמיד שלו אפי' אחר שכבר נעשה נבלה דרבנן מ"מ לא גזרו אעפ"י שמעמיד חמור מטע"כ כמו שהוכחתי מש"ס דע"ז הנ"ל דאוקמי קמוקים חמור ממורייס מ"מ לענין גזירה דרבנן חמיר טעם הנרגש בו ב"בח ואתי להחליף ב"בח דאורייתא משא"כ בטעם שאינו נרגש אעפ"י שפעולתו ניכר מ"מ אינו ניכר שהוא מב"בח ולא אתי לאיחלופי ב"בח דאוריי' כן יש להסביר דברי הש"כ וסברתו על נכון בעז"ה: -
והנה רש"י ס"פ כל הבשר אוסר גבינות שנעשו מקיבה שנמלחה בעורה משום מ"במ וס"ל לרש"י אפי' ב"בח דרבנן מ"במ לא בטיל ועתוס' יבמות פ"ב ע"א ד"ה בטומאת משקין וכו' מ"מ מוכח דלית ליה לרש"י הנ"ל דהרי במ"במ אין הטעם נרגש ואוסר באלף א"כ ה"ה דבר המעמיד והא דלא פירש משום דה"ל מעמיד עדיפא מיני' נקיט דאפי' איכא כאן ב' קיבות א' שנמלחה בעורה וא' שלא נמלחה וה"ל זוז"ג וליכא משום דבר המעמיד מ"מ אסור משום מ"במ ולחנם נתלבט בזה בדגול מרבבה סי' פ"ז סקל"ה ע"ש: -
וכצ"ל בהרמב"ם פי"ז ממ"א שכ' בהל' כ"ו המעמיד בשרף ערלה או בקיבת ע"ז או בחומץ יין של ע"ז אעפ"י שהוא מבשא"מ ואע"פ שהוא כ"ש שהרי הדבר האסור הוא ניכר והוא שעושה אותו גבינה עכ"ל הנה כוונתו על ע"ז שאוסר בכ"ש במינו והכא אעפ"י שאינו מינו מ"מ דבר המעמיד אסור והוסיף עליו באו"ה כלל כ"ה סי' מ"ו דלפמ"ש תוס' בביצה דכל שנעשה כך במים ומלח הוה מ"במ א"כ ה"נ הוה מ"במ הו"ל בעניני ע"ז דאומר מ"במ אסור אפי' בלי טעם דדבר המעמיד אלא משום מין במינו ונפקי מיניה אפילו על ידי שני גורמים אסור ואין רחוק דגם הראב"ד מודה דינא דדבר המעמיד אלא שכ' שאין צריכים לזה שלא הלכו בשל גוים אחר נ"ט שלא יפרוצו ונפקא מיני' אפילו זוז"ג אסור והנה גוף אותה ההשגה חסר מספרים שלנו ולא נמצא לא בפ"ג ממ"א ולא בפי"ז אך בפ"ט כשכ' הרמב"ם הואיל והמעמיד הוא דבר האסור בפ"ע וכו' השיג הראב"ד וכ' אין אנו צריכים לכך שאין הקושיא צריכא תירוץ משמע שאין צריך לכך אבל מ"מ הדין אמת דדבר המעמיד לא בטיל: -
והתוס' בע"ז ל"ה ע"א ד"ה מפני שמעמידים וכו' דצונן בצונן הוא ואע"ג דאוקומי קמוקים אינו אלא איסורא דרבנן עכ"ל אין להבין מדבריהם דאוקומי הוא דרבנן אבל ב"בח הוה דאורייתא דזה אינו מכמה טעמים חדא איך ס"ד לייחס דס"ל לתוס' דע"י כבישה ומליחה בלי בישול יהיה ב"בח דאורייתא ומה לי דאוקומי קמוקים וה"ל כאלו הבשר בעין ומה בכך לו יהיה בשר בעין וחלב בעין מותר מ"הת לאכול זע"ז לולי שנתבשלו זע"ז ועוד איך אפשר לומר דט"כע ב"בח ע"י כבישה ומליחה יהי' דאורייתא ואוקומי קמוקים הוא דרבנן הא מבואר באותו עמוד דאוקומי קמוקים יותר מתערובו' מורייס ועוד מה יענו תוס' אמתני' ס"פ כל הבשר המעמיד בעור הקיבה אם יש בה בנ"ט אסורה הא לא"ה מותרת הא משמע הכא מתוס' דאוקומי קמוקים אסור ב"בח מדרבנן מיהת וקו' זו היא קושי' מהרי"ט חי"ד סי' ג' ולא תי' כלום וגם לא הניח בצ"ע אך כתורה עשה והביא ע"ז דברי הריא"ן מיגאש ז"ל דמובן מזה שבזה יובנו דברי תוס' ועוצם כונתם והוא דה"פ דס"ל נמי דהעמד' ב"בח ליכא בית' מנ"ט ומשו"ה בס"פ כ"ה אמרי' המעמיד בעור קיבה כשר' אם יש בה בנ"ט אסורה דוקא אבל ביתר מנ"ט לא מיתסר משום העמדה ואמנם הכא במס' ע"ז מיירי בפחות מס' ואמרו הא ב"בח בצונן היינו מליחה וכבוש ואפי' יצורף לזה שמעמיד נמי וה"ל ב' כחות כח כבישה ואין בו ס' וכח העמדה מ"מ אינו מדרבנן דדרך בישול אסרה תורה ע"כ ניחא לש"ס למנקט שמעמיד' בעור קיבת נבלה דעד ס' אסור מדאוריית' עכ"פ ואפי' ביתר מס' נמי ובהעמדה ואפשר מדאורייתא כמ"ש דהעמדה חמיר מנ"ט: -
ור"ת בס' הישר סי' שפ"ו כ' בסוף דבריו ומדקתני אם יש בה בנ"ט היינו בפחו' מס' נ"ל דהעמדה אינה אוסרת אע"ג דצונן הוא ב"בח בצונן הוא דרבנן ביש נ"ט עכ"ל ור"ל ביתר מס' אין העמדה אוסר ב"בח כסברת הריא"ן מיגאש אלא בנ"ט מיירי ואע"ג דאכתי צונן הוא מליחה וכבישה מ"מ מדרבנן נאסר ולא מצאתיו לו להדי' דהעמדה אינו אוסר ביותר מס' בנבלה: -
ושם דף ע"ז ע"א בשאלות ר' יעקב ישראל יע"ש שאל לו וז"ל מפני שמעמידים אותן בעור קיבת נבלה וק' לן אי אית בי' בנותן טעם מאי ארי' משום נבלה ת"ל משום ב"בח אפילו בעור שחוטה נמי אי לית בי' נ"ט אפי' אי' נבלה ליכא דקי"ל כל אי' שבתורה בנ"ט עכ"ל והשיב ר"ת שם דף ע"ז ע"ד אמת הן הן הדברים אם בודאי העמיד בעור השחיטה שהוא אסור כדאמרי' בפ' כ"ה בעור קיבת כשרה אם יש בה בנ"ט אסור' זו היא בשחיטה קיימא אבל שמואל בשל נכרי מיירי דלית להו שחיטה ועדיפא מיני' קאמר [פי' אפי' משום נבלה איכא] ועוד דב"בח דרך בישול אסרה תורה ואפי' אי תרי לי' כולא יומא בחלבא שרי אבל נבלה אסור מ"הת עכ"ל וזה ממש תי' דע"ז הנ"ל ודע מ"ש תוס' ר"ת סי' שפ"ו הנ"ל לשון העמדה בעור ר"ל קרושה שהיא פירשה לאפוקי צלול ולקרשה קורא שיהוי והעמדה וכן מבואר מדבריו שם דף פ"ג על בשר בתנור וכו': -
ולענין נידון שלפנינו הנה אם הועמדו הגבינו' בעור קיבה לית דין ולית דיינא דגם שיורי הגבינות שעשה ממנו חמאה שאסור אך אם לא העמיד בעור הקיבה נהי מ"מ הגבינה אסורה משום דבר שנאסר במנין מ"מ שם חמאה לא נאסר במנין ובמקום שנהגו היתר בחמאה ש"ג גם זו מותרת ואם כי אין נראה לי להתיר לכתחלה להמון עם לקנות חמאה כזו מכל מקום בדיעבד אין לאסור התערובות והכלים כן נלפענ"ד ואחתום בברכה - פ"ב נגהי ליום ד' ג' אדר תקצ"א לפ"ק: משה"ק סופר מפפ"דמ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |