שו"ת חתם סופר/ב/סט
שו"ת חתם סופר 
ב סט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שוכ"ט לידידי הרב המפואר ומהולל כמ"וה אברהם נ"י:
ספרו כאן הגיעני ואשר הערני עליו בשני דברים הנני להשיב. ראשון תחלה מ"ש בכרתי ס"סי ס"ה[1] שמנקר א' הרעיש העולם שגיד הנשה היא גיד א' שאינו נמצא אלא בבהמות זכרים ולא בנקבות ולא מצאו חכמי פראג מענה עד שהגאון בעל פלתי הראה לו בסמ"ג שכ' מצות ג"ה נוהג בזכרים ונקבות וא"כ ע"כ איננו אותו הגיד ורבים תמהו על שגגה גדולה שיצאה מהשליטים דסמ"ג מיירי שנוהג בזכרים ישראלים ונקבות כדרכו בכל המצות לכתוב כן אבל מהגיד לא מיירי אם הוא הנמצא בזכרים ונקבות אי לא וכיון שטעות נזרקה לפני הגאונים הנ"ל ודחה לזה בקנה נמצא דבריו קיימים ואין לאכול אחוריים אא"כ נקרו מהם שני הגידים:
ואני אומר דברי חכמים קיימים דהרי יש לחקור כיון דקיי"ל בני ישראל ולא בנות ישראל וע"כ לא פליגי ר"י ור' יוסי אלא אי סומכות רשות או אסור לסמוך אבל כ"ע מודים דדרשי בני ולא בנות א"כ קשה ג"ה נמי אמאי לא נימא בני ישראל ולא בנות ישראל ולא ינהוג אי' ג"ה בנקבות ישראל ולכאורה יש ליישב דלא דרשי' כן אלא בקום ועשה אבל בל"ת השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה אך הא מצינו גם בל"ת אמור אל הכהנים בני אהרן ולא בנות אהרן שמטמאים למתים הרי אפילו בל"ת ממעטי' נשים וא"כ בג"ה נמי אמאי נוהג בזכרים ונקבות וצ"ל שאני גבי כהנים דהסבר' נוטה לחלק בין זכרים אפי' בעלי מומין ובין נקבות לענין קדושת כהונה משא"כ בשארי ל"ת השוה אשה לאיש ולא דרשינן בני ולא בנות כנ"ל:
והשתא אס"ד דאותו הגיד הנשה ביעקב הוא גיד דלא נמצא בבע"ח נקבות א"כ שפיר הי' סברא לחלק בין בני ישראל לבנות ישראל ואיך כ' סמ"ג נוהג בזכרים ונקבות וכן במתני' ג"ה נוהג וכו' לא קאמר ואינו נוהג בנקבות אע"כ הגיד הוא הנמצא בין בזכרי' ובין בנקבות וע"כ נוהג איסורו ג"כ בכל ודברי חכמים קיימים:
וע"ד הקושיא השנית אכתוב לו ממ"ש בדרושי בחי' תורה שלי אהא דאמרי' במנחות מ"ה ע"א פרשה זו אלי' עתיד לדורשה י"ל ר' יוחנן לשיטתו אמר אלי' עתיד לדורשה דרבינא משני לי' דהוה סד"א הואיל ואשתרי מליקה תשתרי נמי נבלה והקשו תוס' הא כהנים חייבים בציצית ולא אמרי' מדאשתרי כלאים גביי' אע"כ משום דלא אשתרו אלא בעידן עבודה וה"נ הרי מליקה לא אשתרי אלא בעידן עבודה ומהיכי תיסק אדעתין למשרי נבלה ולפע"ד לפמ"ש הר"ן פג"ה בסוגי' דריחא מילתא דבאי' הנאה לא שייך פסיק רישי' ומייתי' ראי' מלובש כלאים להעבי' המכס ובס' טורי אבן בפ' ראוהו ב"ד הקשה א"כ הנודר מן המעיין מ"ט אינו טובל בו בימות החמה כיון דמצות לאו ליהנות ניתנו ופ"ר דהנאת רחיצה אינו מעכב עליו באי' הנאה ע"ש מ"מ יש לי לעיין א"כ מאי איסור כלאים יש בלבישת כלאים בשעת עבודה דמצוה לאו ליהנות ניתנו ופ"ר לא שייך ומכ"ש בכהן המלובש בבגדים מפני חמה וצינה ופושטם ללבוש בגדי כהונה לעבודת בוראו אין כאן כוונת הנאת חמה וצינה רק מצותו ולאו ליהנות ניתנו ופ"ר אין כאן הגע עצמך אם המוכסן גוזר מי שלא ילבש בגד כזה ורוצה לשחוט בהמה צריך לשלם מכס כך וכך והוא לובש בגדי כלאים אלו להעבירו מכס שחיטת בהמה הרי פטור כנ"ל וכי גרע צוואת המלך ה' צבאות ית"ש דאפילו להרמב"ם ומחבר סי' ש"א דאסור ללבוש להעביר מכס מ"מ הא כ' הש"ך סק"ח משום דהעברת מכס היא הנאה משא"כ הכא מצות לאו ליהנות ניתנו ואני כתבתי במ"א ע"פ דברי ר"ן נדרים ט"ו ע"ב דכל שעשוי לכך כגון מעין להקר או הנאת בעילה או בגד ללבוש שייך פ"ר גם באי' הנאה מ"מ האי אבנט אינו עשוי ללבוש לא לגוי ולא לישראל אלא למצותו לא שייך בי' אי' לבישה כלל ועכצ"ל אה"נ קאמרי' משו"ה חייבים בציצית משום דלא אשתרי אלא בעידן עבודה נמצא לא אשתרי כלל דמצות לאו ליהנות ניתנו משו"ה חייבים בציצית אבל אה"נ אי הי' איסור בלבישת כלאים ורחמנא שרי' אפי' רק בשעת עבודה היו פטורים מציצית וה"א דשרי' בנבלה הואיל ואשתרי במליקה ומיושב קושי' תוס': -
ואין להקשות בכלאים בציצית נמי נימא לאו משום עשה דוחה ל"ת אלא מצות לאו ליהנות ניתנו ופ"ר ליכא בכלאים ז"א דעיקר מצות ציצית בטלית אשר תכסה בה מפני החמה והצינה ועוד א"א בלובש מלבוש כל היום שלא יכוון להנאתו אבל בגדי כהונה שאינו לובש רק ברגע עבודה כמ"ש רמב"ם סוף הלכות כלאים והוא פושט מלבושיו שהוא לבוש להגן הוא פושט אותם ולובש במקומם בגדים אלו הרי אינו אלא משום מצוה והוה כמו לא אפשר ולא קמכוון דהר"ן הנ"ל: -
ומריש ה"א הא דאמרי' במס' ברכות פ' אין עומדין דף ל"א ע"ב ויביאו הנער אל עלי שהיו מחזירים אחר כהן לשחיטה וא"ל שמואל שחיטה בזר כשרה ונתחייב מיתה משום שהורה הלכה בפני עלי י"לד מאי לשון מחזירי' אחר כהן הלא בעזרה שכיחי כהנים טפי מישראל והו"א דלפי סברתם דשחיטה בעי כהן וה"ה בגדי כהונה ומ"מ כל מאי דמצי למיעבד בהיתרא טפי עדיף ע"כ מהדרי' אחר כהן שכבר עבד עבודה אחרת ומלובש בבגדי כהונה של כלאים לצורך אותה עבודה ובתוך שיעור שהיי' פשיטה ולבישה ישחוט הפר ולא מחייב משום שהיית כלאים מכיון דהוה בתוך שיעור פשיטה ולבישה ורוצה להרוויח שלא יצטרך כהן ללבוש כלאים לכתחלה לצורך שחיטה ובתוך כך א"ל שמואל שחיטה בזר כשרה ובזה מיושב מאי דמקשים אמאי נתחייב שמואל משום מורה הלכה הא הוה לאפרושי מאיסור דלבישת בגדי כהונה של כלאים לצורך שחיטה ולהנ"ל א"ש בלאה"נ לא מתעביד אי' דהרי הוה מהדר אחר כהן מלובש כבר בהיתר ושישחט בתוך שיעור פשיטה ולבישה ואי משום להודיעם הדין לזימני אחריתי כשלא ימצא כהן מלובש ובכל בקר לתמיד של שחר ז"א לאיפרושי מאי' לפי שעה ומחויב לבוא לפני עלי ולומר ולדון לפניו ע"ג קרקע ולא כמורה ובא וע"כ נתחייב. כך ה"א מאז. מיהו פשיטה ולבישה דאבנט הוא זמן מועט מאוד. וזה ימים לא כבירי' הקשני תלמיד א' כהנים שפגלו במקדש מזידים חייבים אמאי הא חייב מלקות על ששוהה עליו מלבוש כלאים וחייב מלקות על השהיי' וקים לי' בדרבה מיני' דלא גרע מזר שאכל תרומה וקרע שיראי' של חברו בר"פ אלו נערות והשבתי לו אפי' אי כהנים שפגלו מיירי בעבודות דבעי בגדי כהונה היינו מקבלה ואילך מ"מ כיון שכבר מלובש בהם ושוב מחשב בפיגול ומחשבה כרגע כמימרי' ואינו שוהה בה אפי' שיעור פשיטה ולבישת האבנט אע"פי שהוא זמן מועט ולק"מ מ"מ הדרנא להנ"ל שישבתי ק' משמואל ע"ד האמור:
ושוב הדרנא בי דלאו מילתא היא דאמינא דהרי עכ"פ בעי עוד כהן סמוך לשוחט לקבל דם שא"א להשוחט לקבל דם בעצמו אם לא בכה"ג ביום הכיפורים שאחר מירק שחיטה ע"י וזה אין עושי' לכתחלה בשאר ימות השנה אלא השוחט הוא המורק וכהן אחר מקבל דם וא"כ ממ"נפ אי זה המקבל עומד לבוש בבגדי כהונה ועומד ומצפה עד ימצא כהן מלובש כבר בבגדי כהונה לשחוט כדי שלא יצטרך כהן ללבוש כלאים משום שחיטה הא בין כך זה שוהה בבגדי כלאים שעליו ומצפה עד שימצא כהן השוחט אי המקבל אינו מלובש עדיין עד שיבוא השוחט ואז ילבש עצמו נמצא השוחט שוהה במלבושיו שיעור פשיטה ולבישה שהרי זה יש לו זמן ללבוש וזה בא מלובש ושוחט והרי הרבה שהות יש כאן ועכ"פ נדחה אי' כלאים והוצרכה הוראת שמואל לאיפרושי מאיסורא לשעתה והדרה קו' לדוכתא אמאי נתחייב שמואל: -
אלא מחוורתא כמ"ש לעיל שלבישת כלאים לצורך עבודה לית בי' אי' כלל דלא גרע מלהעביר המכס ומצות לאו לה"נ ופ"ר לא שייך בכלאים ואין כאן אפרושי מאיסורא אפילו אם יניחום בטעותם דשחיטה צריכה כהונה ובגדים מ"מ אין כוונה להנות וליכא איסורא:
נחזור לדרושינו דהנה באלי' הנבי' כתי' שלבש אדרת שער וממנו ואילך מצינו שהרגילו נביאים בכך כדכתי' לא ילבשו אדרת שער למען כחש ולכאורה מחמת חסידות לא רצה להתנאות במלבושי כבוד אבל אינו כן דהרי אר"י במס' שבת פ' כל כתבי דקרי למנא מכבדותא ודריש קרא לקדוש ה' מכובד זה כסות נקי' ות"ח שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה אבל נראה מחשש תערובות חוט כלאים לא רצה ללבוש בגדי שש פשתן או צמר ע"כ לבש אדרת שער ואפשר שהי' מהודר ויפה כדאמרי' סוף תמורה דעביד כצפירתא אלא לפ"ז מוכח דלא כהר"ן הנ"ל דאס"ד ליכא בכלאים משום פ"ר בודאי ליכא למיחש אולי נתערבו בבגד שום חוט כלאים שאינו ניכר ושלא ברצונו אע"כ ס"ל דלא כהר"ן ושייך בכלאים פ"ר או אפי' שלא מתכוון אסור וא"כ כהנים שלובשים כלאים התורה התירה להם וחזינן דאפ"ה חייבים בציצית ממעשים בכל יום ממרע"ה ואילך וע"כ כיון דלא אשתרי אלא בעידן עבודה לא מקרי אשתרי א"כ ה"ה אין ללמוד מכאן מדאשתרי מליקה גביי' בעידן עבודה דלשתרי נבלה בעלמא וא"כ הדרה ק' לדוכתא אמאי איצטריך קרא דיחזקאל נבלה וטרפה לא יאכלו הכהנים נמצא לולי ר' יוחנן דקרי למנא מכבדותא ולולי אלי' דלבש אדרת שער לא הוה ק' קרא דיחזקאל דה"א כרבינא הואיל ואשתרי מליקה גביי' אך ר' יוחנן לשיטתו אמר אלי' לשיטתו עתיד לדרוש מקרא זה לברר לנו דין הנ"ל ה' יזכינו לקרא כדכתי' הנה אנכי שולח לכם את אלי' הנבי' בב"א הכ"ד א"נ: - נגהי ליום ג' כ"א אדר תק"צ לפ"ק:
- ↑ עי' במגיה לשו"ת חתם סופר מהדורת מכון חתם סופר, ועי' בכרתי שם בשולי הגליון באוצר הספרים היהודי השיתופי שהבאנו עיקרי הדברים.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |