שו"ת חתם סופר/ב/נ
שו"ת חתם סופר 
ב נ
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
על דברת מהר"מ חאגיז בספרו שתי הלחם סימן ל"ט דף מ"ח ע"א שכ' קרקבן שניקב מחמת חולי מצד חוץ ועבר כלפי פנים עד הקרום שמסירת הנשים בהסירן הלכלוך והטנופות מתוכו אך אותו הקרום לא ניקב ופסק הוא שאין אותו הקרום מגין דלא כמורה א' שפסק דמגין ומסיים ואלי תשמעון, כוונתו מבואר דבאוז יש בפנימיות הקרקבן אחרי ככלות עובי הבשר האדום בשר לבן ממש עב קצת ובעליונו של אותו לבנוניות מתחיל קרום דק ירוק ועומד פרצי פרצי ואותו מסירות הנשים בשעת הסרת הלכלוך ואמנם בתרנגולת אין זה קשה כ"כ ואינו מפרך פירצי פירצי אלא מסירות אותו בשלימתו ונמשך כולו ככיס וס"ל לבעל שתי הלחם דאותו הירוק העומד באוזא בעליונו פרצי פרצי אינו מגין אלא עור פנימי הלבנה היא המגינה ויש לדבריו פנים בלשון הרמב"ם פ"ו משחיטה הלכה י"ח ב' כיסין יש בקרקבן החצון אדום כמו בשר והפנימי לבן כמו עור א"כ משמע הלבן הוא המגין ועתה מצאתי בפר"מג דמייתי גם לשון בעל ה"ג כן הוא וכן מצאתי בה"ג החדשים דצ"ד סע"א אמר רבה ב' עורות יש לושט וכו' ודכוותה בקרקבן דעוף. פנימי שלו לבן חיצון אדום נפקא מיניה דאי מחלפן טריפה עכ"ל וכן מצאתי בלשון הכל בו פ"ו ע"א ומאלו הלשונות סבר הרב הנ"ל דעור הירוק שבאוז שע"ג הלבן אינינו מגין אלא הלבן בלבד וכיון שעבר הנקב את עור הלבן כולו טריפה:
אמנם מלשון רש"י פא"ט מ"ג ע"א ד"ה כיס שלו קליפה הפנימיות ואח"כ בד"ה בקרקבן פסול שהמאכל מתאסף שם וכו' משמע שאין זה העור הלבן שאין נקלף וגם אין מאכל מתאסף שם וז"ל רשב"א בתה"א בית ב' שער ג' בחדשים דף כ"ו ע"א קרקבן זה יש לו כיס מבפנים מקום שמאכל מתאסף וכו' ואם ניקב הקרקבן וכיסו קיים כשר ובת"ה הקצר בית ב' שער ג' דף י"א ע"ב בחדשים כ' קרקבן זה יש לו כיס שנקלף ממנו ואם ניקב הוא וכיסו קיים או שניקב הכיס והוא קיים כשר:
והנלע"ד דלא פליגי כלל וה"ג ורמב"ם וכל בו קרי לעור הפנימי לבן מפני שתחלתה לבן סמוכה לבשר אבל פשוט שגם קרום העליון של אותה עור הלבן שנעשה ירוק כשעוה גם הוא מגין ודלא כתשו' שתי הלחם הנ"ל וכן נראה מסקנת פרמ"ג הנ"ל וכן מורה לשון בעל הכרתי ולולי כן לא הוו שתקי גדולי האחרונים מלהודיענו זה אע"כ לא פליגי והמחמיר יחמיר לעצמו והמקיל לאחריני לא הפסיד:
ונוראות נפלאתי על מעלתו מה עלה על דעתו לדון מסברת הכרס לא מפי סופרים ולא מפי ספרים לומר שעור הפנימי של קרקבן הוא כל עובי הבשר ועור החצון הוא שום עור דק בחצונות בשר הקרקבן מה שעלה בדמיונו שזה נקרא עור החצון ושהשיב כזה לשואלו בשנת קע"ב לפ"ק עד שהוסיף בתשובתו שמה שמנו בסי' טהרה קורקבנו נקלף היינו שנקלף ממנו עור החצון שע"ג הבשר מבחוץ ומזה יבא לטהר עופות טמאים ולטמא טהורים ולא היה לו עינים לראות בלשון פי' משנה לרמב"ם בחולין י"ט ע"א ובתוך הקרקבן קרום נקלף בעוף טהור ואינו נקלף בעוף טמא והרע"ב משנה ו' פ"ג דחולין הכיס שבתוך הקרקבן נקלף מבשר הקרקבן ורא"ה בס' החנוך פ' שמיני קורקבן נקלף והוא המקום שטוחן בו העוף המאכל הנקרא בלע"ז וינטר"י ויש לו עור דק בתוך הבשר לפנים ואותו העור נקלף ממקצת העופות הרי כולם כתבו בתוכו הוא הקליפה הנקלפת והוא הוציאה לחוץ היתכן להוליד ספק בקבלתינו אשר ראינו עין בעין עד רבינא ור' אשי והם עד משה רבינו ע"ה זה לא יתכן ואם נבוא להורות על שקול דעתינו ולא נאמין למשמשי חכמים שראו מנהגי רבותם אלא כ"א ידון עפ"י שכלו ישתנה צורת מנעל החליצה בכל דור ודור וסידורי הגיטין וכדומה ח"ו וכן לא יעשה:
אמת הוא בדידי הוה עובדא כד הוינא טלי' בהיותי יוצק מים ע"י רבותי הקדושים נוחי נפש זצ"ל למדתי הלכו' טריפות ובהגיעני להלכו' צומת הגידין וראיתי פי כל הנביאים מתנבאים בסגנון א' שהצומו' הן במקום חבור השוק עם הרגל אמרתי זה א"א להיות כ"א מקום חבור הרגל עם ההפרסות והארכובה היא הקרסולים שקורין קנעכ"ל בל"א ובעוף הוא מקום חבור הרגל אל מקום האצבעות וסדרתי לי ראיות ברורו' א' ממקום חליצה שצריך להיות נקשר על השוק ש"מ שזה נקרא שוק ופרסה התחתונה נקרא רגל יעוי' פ' מצות חליצה ק"ג ע"א פיסקא מן הארכובה ולמטה וכו' ובפסוק שוק על ירך פירש"י עפ"י תרגום הולכי רגלים רוכבי הסוסים ש"מ רגל נקרא שוק ומקום מושב נקרא ירך א"כ מקום חבורם בארכובה נק' חבור הירך עם השוק שקורין קניא בל' לע"ז ואשכנז ואיננו חבור שוק עם הרגל וידוע בלה"ק נקראו בתי שוקיי' אותן קנכל"ש שלובשין על הרגלי' התחתונים ואינך שלובשים על מקום המושב נקראו המכנסיים לכסות בשר ערוה א"כ מוכח שזה הרגל נק' שוק מכל הלין ראיות היה נראה בפשיטות כי כאן הוא מקום צומות הגידין וילדו' היתה בי והעזתי פני להציע כן לפני רבי וגער בי להוציאני חלק מבלי משים לדחות ראיותי כלל כי היה נראה לו אפקרותא להרהר ח"ו על דבר מקובל וע"י כך לא חש להשיבני על קושיתי ולתרצה עד שהאיר ה' עיני בתוס' מנחות ל"ז ע"א ד"ה קיבורת שהעלו דשוק של אדם איננו שוק של של בהמה ואמרתי ברוך שבחר בהם ובדבריהם ועי' בירושלמי דמייתי רב"י בי"ד סרמ"ב ופירושו בהגה' החדשים שם אות ח' ודי בזו לחכם ומבין כמותו ושלום לו ולתורתו כאות נפשו וכאות נפש הדורש ש"ת:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |