שו"ת חתם סופר/ב/כד
שו"ת חתם סופר 
ב כד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שוכ"ט לתלמידי הרב המופלג החו"ש כש"ת מו"ה בער נ"י היושב בשבת תחכמוני עדני העצני בק"ק מיקלאש נ"י:
יקרתו הגיעני ועיקור דינו מבואר בתשובת מהרמ"ל סי' כ"א ומייתי לי' ש"ך סוף סי' ל"ג ומיני' אין לזוז - והנה מ"ש תוס' נדה י"ח דבשר הנמצא הוא בחזקת שאינו זבוח פשוט הוא דלמא לא נשחט כראוי ולא נעשה בה מעשה שחיטה אבל בהמה שנשחטה כראוי וכהלכה רק אנו מסופקים שמא ניקב הושט אין זה ספק בשחיטה כי רוב בהמות ראויים לשחיטה ואין בהם דבר המונע השחיטה אלא שהיא אינה זבוח ומחוסרת מעשה השחיטה עד שיודע שנעשה המעשה אבל עכ"פ ראוי' היא לשחיטה ואם היתה נקובת הושט לא היתה ראוי' לשחיטה על כן אין כאן חזקת שאינו זבוח. ולא דמי למ"ש תוס' ספ"ק דב"מ ד"ה איסורא דספק ניקב הושט מקרי אתחזק אינה זבוח התם קאי אי לא אזלינן בתר רובא באיסורא נמצא לא אמרינן רוב בהמות כשרות וכל בהמה בחייה בספק טריפה וניקב הושט עומדת ובחזקת שאינו זבוח ואינה ראוי לזבוח אבל לבתר דאזלינן באיסורא בתר רובא וממילא כל בהמה בחי' אף על גב שהיא בחזקת שאינה זבוחה מ"מ היא בחזקת שראוי' לזבוח שהרי רוב בהמות אין ושטן נקוב. ואמנם תוס' בבכורות כ' ע"ב שהקשו נוקמה מיעוט אינם מומחים לחזקת שאינו זבוח ואיתרע לי' רובא ותי' דהוה כמו מיעוטא דמיעוטא כמו סתם ספרי דדייני מיגמר גמירי והרשב"א בתה"א בתחלת הספר הקשה מה יענו בשמא במקום נקב קשחיט נימא סמוך מיעוטא לחזקה וע"כ תי' תירוצים אחרים ע"ש ולפע"ד נ"ל ליישב בשלמא בסוגי' פ"ק דחולין דבעי למילף רובא מרישא של עולה דלמא נקב קרום של מוח או משחיטה דלמא ניקב הושט א"ל דהתם הוה מיעוטא דמיעוטא רוב כשרות ומיעוט דטרפות אינם טריפות בקרום של מוח או בושט דוקא דז"א דכל החששו' טרפיות חד הוא ולמיעט א' יחשב אלא שילפינן מהיך אבל בתר שידעינן דהולכין אחר הרוב וליכא למיחש לשום טרפות רק לנקובת הושט דהוה נבלה ואוקמא מיעוטא לחזקת שאינו זבוח דשארי טרפיות שאינן נבלה לא שייך לצרופי לאינה זבוח רק נקיבות הושט שהוא נבלה וה"ל מיעוטא דמיעוטא דרוב כשרים והמיעוט דמיטרפי לאו בושט מיטרפי וה"ל כמו רוב מומחין דהוה כמו סתם ספרי דדייני מגמר גמירי:
אמנם בבכורו' שם ס"ל דנקיבת הושט נמי טרפה הוה ולא נבלה דדוקא פסוקת הגרגרת ברובו הוה נבלה ולא נקובת הושט ולא כדעת תוס' ריש פא"ט ע"ש וכן משמע בלשון הרא"ש פ"ב דחולין סימן ו' דהוה רק טריפה וכ"כ מהרש"ק בס' תפארת שמואל בטי"ד:
ומ"ש מעלתו אף אי נימא ספיקא לקולא מה"ת מ"מ אין לוקין על או"ב דלמא במקום נקב שחיט דבריו תמוהים אטו באו"ב כשירה כתיב שחיטה ראוי' לאכילה בעי' וכיון דכל שחיטה דעלמא ספיקא היא ורחמנא אכשרה דספקא לקולא א"כ על אותה שחיטה אזהר רחמנא לא תשחטו ביום א' והוא פשוט:
ואמנם מהרמ"ל לא מיירי אלא נאבד בלא בדיקה אבל כשהי' בו ריעותא ושוב נאבד בלא בדיקה יש לאסור יעיין בש"ך סימן מ"ח סקכ"ג - ואחתום בברכה דברי א"נ. פ"ב נגהי ליום ד' ו' כסליו תק"ץ לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |