שו"ת חתם סופר/ב/כא
שו"ת חתם סופר 
ב כא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום לידידי הותיק החרוץ המופלג השנון בעל פיפיות כמוהר"ר פייש נ"י:
יקרתו מיום י"ד תמוז העבור הגיעני בזמנו ואחיו הבחור לא עוררני על ככה ומרוב טרדותי לא השבתיו עד יום עש"ק העבר אתא לידי מכתבו ועיינתי בו. הנה אמת נכון הדבר דמסברא י"ל דאומן באומנתו בקי ולא פקע ולא נגע בסימנים כמו שהעיד פרי מגדים סימן מ"ו על מנהג היתר במסורסים כמ"ש מעלתו וק"ו הרי הסירוס מסור לכל כפרי וכפרי בשלו כידוע מכ"ש הכא שצריך רופא אומן להקזה ועוד כיון שקושר חבל בצוואר עד שיראה פליטת גיד עורק הדופק הו"ל כתפס בקנה סימן כ"ג וגם באשר מיעוט המצוי הוא בבהמות ורובם של אותם מיעוט שיש בהם רושם ההקזה וחיים לפנינו ש"מ האומנים בקיאים וכל אלו. הסברות נרמזו בדברי מעלתו ויפה כיוון אך אין להורות מסברא בלי ראי' עכ"פ מפוסקים ראשונים והנה ז"ל המרדכי פ"ב דחולין סי' תר"ו כ' וז"ל אפילו אמר השוחט ברי לי שלא חתכתי כ"א העור אין סומכים עליו כיון שיצא ממנו דם ואף על גב דקנה סמוך לעור הוא ובקנה ליכא למיחש למיעוט קמא מכל מקום לפעמים גם הושט סמוך לעור על ידי אחיזת סי' שתופס בהן כשבא לשחוט עכ"ל הנה משמע מלשון זה דאי תפס לשוחטם ותחוב קוץ בצוואר או חתך בו ליכא למיחש לושט שאין הושט סמוך לעור כי הושט הוא בין קנה למפרקת בין עובי הצוואר ואין אדם פוגע בו אא"כ תפס הסי' לשוחטם ואז אפשר ע"י נדנוד נפרדים והקדים ושט לקנה וצ"ל הא דממסמס קועי דמא חולין כ"ח ע"א דלרש"י משום חשש נקב נגעו בי' אע"ג דנמצא קנה שלם חיישינן לושט אף על גב שאין הושט סמוך לעור מכל מקום כיון שלא בפנינו נעשה על ידי מקרה מי יודע אם לא נכנס הקנה מן הצד בין קנה לושט ושם ניקב הושט או נעשה באופן שבאונסו נתדלדלו הסי' ונפרדו זה מזה ומכ"ש אם נעשה ע"י כלבא ובעל חי וכדומה אבל כל שנעשה בפנינו אי לאו דהשוחט תופס בסי' ופעמים מפרידין זה מזה לא היה לן למיחש לושט א"כ מכ"ש הכא בנדון שלפנינו דליכא למיחש למידי ואיכא נמי כל הנ"ל דחזי לאצטרופי להיתרא לפענ"ד וכלשון זה שבמרדכי הנ"ל כ' ג"כ בסמ"ק סי' קצ"ז יע"ש וראוי' לסמוך ע"ז וממילא תו לא צריכי להני פלפולא דפלפל מעלתו אי מותר לאכול מחלב פרות במקומות ההם:
ומ"מ אשתעשע קצת בדבריו שכתב כיון דמיעוט המצוי הוא הו"ל כמו ריאה וכמו תקנת הושטין שכתב רמ"א סימן ל"ג ולכאורה תמוהי' דבריו לא יהא אלא בריאה הלא בריאה גופה אנו אוכלים לחלבה וכן בושט מביעתה ולא חיישינן אלא לבדוק אחר שחיטה היכא דאיכא לברורי לפנינו וזה הקשה רש"י לרבותיו אתמול אכלנו מחלבה והשתא ניחש לבשרא:
ועיקר תירץ קושי' זו בדברי רבינו יונה שבריטב"א פ"ק דחולין באמת לא היה צריכים אפילו היכא דאיכא לברורי אלא משום שהוא דבר מפורסם וניכר לעין כל כשמוצאין הריאה כל א' יכיר הסירכא וילך לבתים וישבור כליהם ויאמר אכלתם מבהמה טרפה ע"כ הטילו לבדוק ועכשיו שהטילו לבדוק הרי הוא בספק איסור עד שיבדוק ועיין היטב בשלטי גבורים שסביב הרי"ף בפ' לא יחפור בסוגיא דניפול שרוב דבריו צ"ע ואי ספיקא של מעלתו באותן שבחייהם בהם רושם ההקזה וקא מבעי' לי' אי הוה אסרינן לאכול מבשרן אי גם חלבן אסור הנה בעינא לא קא מבעי' לי' פשיטא דאסור כיון דהבהמה אסורה גם חלבה אסור ולא קא מיבעי' לי' אלא אי ניחוש לסתם חלב דלמא אית בהו מתערובות בהמה זו או כולו מבהמה זו וישראל העומד על החליבה לא השגיח על רושם ההקזה גם זה פשוט דמרובא פרוש ומכ"ש אי הוה אסרינן אותן הבהמות היה מפרסמים הדבר להעומדים על החליבה ולא נחשדו להאכילנו איסורא דא"כ אהחלב גופי' לא מהימנו כללו של דבר לא הבנתי שאלתו בזה והיה זה שלום וכל טוב ממני א"נ. פ"ב יום ב' יו"ד מנחם פק"ח לפ"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |