שו"ת חתם סופר/ב/ב
שו"ת חתם סופר 
ב ב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום וכ"ט לי"נ הרב המאה"ג המופלג כבוד מו"ה אלי' ני' אב"ד דק"ק רייץ יע"א.
נפשו היפה בשאלתו ע"ד שוחט מומחה לרבים זקן ובא בימים שהעידו עליו שני עדים שמצאו סכינו פגום אחר שחיטה לפני איזה חדשים ובאו ב' והכחישום באותו מעמד ואמנם עתה ניסוהו ואיננו מרגיש בפגימה ונסתפק מעלתו אי נימא מדעכשיו אינו מרגיש גם למפרע לא הרגיש ונאסר כל הכלים למפרע מיום שהזכירו העדים או לא דנימא השתא הוא דאתרע. ועיניו שפיר חזו בדברי ט"ז סי' א' ונה"כ שם אלא מעלתו ירד לעומק הענין בדברי תוס' עירובין ל"ה ע"ב סד"ה ר' ירמיה וכו'. אהובי י"נ קצורן של דברים כך הוא ב' כתי עדים קי"ל הוה ספיקא דרבנן רוצה לומר מדאוריי' אוקי הני לגבי הני וכמאן דליתנהו דמי ומלתא אשתאר בחזקה קמייתא והיינו נכסי דבר שטי' דכתובות כ' ע"א ומזה הקשו תוס' בעירובין ל"ו ע"א ד"ה הכא בשני וכו' ונרשם בטעות כתובות כ"ו וט"ס הוא וצ"ל כתובות כ' אלא מדרבנן מחמירינן שיהיה ספיקא והיינו במילי דאוריי' אבל במידי דרבנן דמסהדי עלה תרי ותרי נשאר בחזקה קמייתא ולא אחמרי בי' רבנן - והיינו תי' קמא בתוס' כתובות כ"ו ע"ב ובתוס' עירובין ל"ו ע"א הנ"ל נדפס בטעות ואין לו שחר וכך צריך להגי' אע"ג בפ"ב דכתובות כ' ע"א אמרי' אוקי תרי להדי תרי בדאוריי' שאני ר"ל לר"מ קיימי' דעירוב דאוריי' ובדאוריי' אסור מדרבנן עכ"פ ובזה לא פליג ר' יוסי אלא ס"ל עירוב דרבנן - תו תי' תוס' בעירובין א"נ הכא השתא ודאי טמאה היא וכוונתם לתי' ב' בכתובות כיון דטמאה לפנינו אפי' הוה ס"ל לר"מ תחומין דרבנן כיון דאתרע לפנינו לא אמרי' אוקי תרי בהדי תרי ושם בכתו' הקשו תוס' ממקוה דלא אזלי' בתר השתא ותי' היכי דאיכא כת א' דמוציא מידי חזקה וריעתי' מסייע לאותה הכת איתרע כת השני' והכא בעירובין לא חשו תוס' להאריך בזה דסמכו על מה שכ' כן לעיל סד"ה ר' ירמי' ומ"מ אינו מוחלט לדינא אלא בהא פליגי ר"מ ור' יוסי דלר' יוסי אפי' בשני כתי עדים ואיתרע לפנינו מ"מ דיינינן לי' כמקוה אחזקה קמייתא. -
ונ"ל אפילו לר"מ נמי לא אמרי' כן אלא כגון תרומה ונטמאת וכדומה דחזקה קמייתא היה שהיא טהורה ולעולם לא תטמא דכל מילי אוקמי' אחזקה קמייתא שכן יהי' לעולם והשתא חזינן דטמאה לפנינו נמצא זאת הריעותא מסייעא לההיא כת שהוציאה מחזקה ראשונה ומשו"ה אמרי' מדהשתא טמאה מעיקרא נמי טמאה אבל ב' אומרים מת בניסן וב' אומרים לא מת בניסן והשתא באייר נמצא מת בודאי וכגווני דתוס' בחולין צ"ו ע"א ד"ה פלני' וכו' אי אירע כן בשני כתי עדים גם ר"מ יודה דלא נימא מדהשתא מת מעיקרא נמי מת דמה ראי' היא זו וכי מעיקרא הוה לן חזקה שלא ימות לעולם ואין מיתה דהשתא מגרע כח סהדי שאמרו בניסן חי הי' ולא מסייעא לכת שאומרים מת היה ועיי' טו"ז ונה"כ סי' שצ"ז והיות כן יש לתמוה על תי' תוס' דיבמות ס"ח ע"א ד"ה רישא וכו' דאפי' נדחק דמיירי בשני כתי עדים ואתי' נמי כר"מ מ"מ מדהשתא בן ט' לא איתרע חזקת המעידים שהי' מעיקרא בן ח' ודבריהם תמוהים כמ"ש מהרי"ט:
ובמאי דקמן בודאי מן התורה אוקי תרי להדי תרי ואוקי גברא אחזקתי' אע"ג דאתרע לפנינו דקי"ל כר' יוסי דלא כר"מ ומכ"ש דהרגשה עביד שלעת זקנות יחלש גבר ויאבד חוש ההרגש וא"כ אפי' ר"מ מודה דאין ריעותא דהשתא מגרע כח סהדי דמסהדי אכשרותו דמעיקרא אך תרי ותרי ספיקא דרבנן הוא לכולי עלמא ומדרבנן אסור באי' דאוריי' ובהא לא פליגי ר"מ ור"י רק לר' יוסי תחומין דרבנן אבל באי' דאוריי' מודה והכא שחיטה דאוריי' הוא וא"כ אפי' לא נמצא ריעותא לפנינו נמי כל הבשר והכלים אסורי' מדרבנן בלי ספק מיום שראו העדים האי עובד': -
ומכ"ש שנמצא ריעותא לפנינו נמי דדברי נה"כ סי' א' תמוהים מ"ש דהכא איכא תרתי חזקה ורובא דרוב מצוין מומחי' וא"א להסביר דבר זה הא רשב"א צווח איך שייך רוב מצוין והרי הוא מן המיעוט דקמן שהוא מצוי ואינו מומחה וחלילה לא נעלם זה מהאגודה ולא נשתבש בזה אלא האגודה ס"ל אפי' לא נטל קבלה מעולם עכ"פ סמכי' שמסתמא לא התחיל בתחלה להיות מצוי אצל שחיטה לולי שהי' אז מומחה אלא אח"כ שכח אבל תחלה ודאי הי' מומחה שרוב כן הוא וכיון שמכח הרוב ידעי' שבודאי הי' פ"א מומחה ה"ל כאלו נטל קבלה בפנינו וכמ"ש הרא"ש פ"ק דחולין גבי גבינות ותוס' ריש נדה ע"ש - וה"ל מוחזק ואמרי' השתא הוא דאתרע ורשב"א ס"ל כיון דעכשיו הוא מצוי אצל שחיטה ואיננו מומחה אין לנו שוב חזקה עליו למפרע שמתחל' בודאי הוחזק לא אמרי' כן אלא במי שנטל קבלה פ"א בודאי והכריע רמ"א כרשב"א דבעי' שידעי' בודאי שנטל קבלה והשתא שידעי' שנטל קבלה א"כ מה יועיל צירף רוב מצוין ממנ"פ ביום שנטל קבלה וזמן מה אח"כ בסמוך אפי' לא הי' רוב מצוין מומחי' הרי הוא היה מומח' שנטל קבלה ואח"כ בזמן שנוכל לתלות מדהשתא שכח מעיקרא נמי שכח מה יועיל רוב מצוין וכי נימא מסתמא אי הי' שכח הי' פורש עצמו ולא הי' נמצא אצל שחיטה דרוב מצויין מומחי' ז"א דהרי לפנינו ששכח עתה ועדיין לא פורש ואינו רוצה לפרוש מהשחיטה ולאבד המחאתו ודברי נה"כ צ"ע [ועיי' פלתי שמחלק בין שכח תלמודו ובין אבד כח הרגשתו] עכ"פ לפע"ד כל הבשר והכלים מיום שהזכירו העדים אסורים מדרבנן מיהת הנלע"ד כתבתי וחתמתי א"נ: -
פ"ב נגהי ליום ג' כ"ח טבת תקפ"א לפ"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |