שו"ת חתם סופר/א/קצט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום וכ"ט לך י"נ תלמידי הרבני המופלג מהו' זלמן ב"ה נ"י:
ע"ד סתם שעות המוזכרות בש"ס ובפוסקים בדוכתי טובי נאמרי' על ג' אופנים שמענה ואתה דע לך יש מהם י"ב שעות ביום וי"ב שעות בלילה והמה נקראים זמניות שאין שום שעה מהם שוה מיום זה ליום שלאחריו כי אם תחלק היום לי"ב חלקים שוים יגיע לחלק א' כך וכך מינוטען ויום שלאחריו כבר נתארך או נתקטן והחלק הי"ב ממנו הוא פחו' או יותר משל היום ולא תמצא ב' שעורי' שעה שוה כ"א פעמיים בשנ' דהיינו יום תקופ' ניסן ויום תקופ' תשרי להשוכנים תחת קו המשוה וכששעה של יום היא שעה ארוכה תהי' שעה של לילה קצרה כי גם הלילה תתחלק לי"ב חלקים שוים והחלק הי"ב ממנה נקרא שעה שלה ולפ"ז תהיה שעה של יום בקיץ שוה עם שעה דלילה בחורף לפי ערך המשוער ע"ד משל שתאמר שעה של יום ט"ו שאחר תקופ' תמוז שוה עם של ליל' אחר ט"ו יום מתקופ' טבת ודעת רמב"ם בפירוש המשנ' פ"ק דברכות דאלו הם השעות שהוזכרו לענין ק"ש ותפלה בכל מקום והכי קיי"ל כמ"ש מג"א סי' רל"ג סק"ה ודלא כהזהר דס"ל דשעות לעולם שוות ויום לוה מלילה ומ"מ אותן שעות דלילה אינון וכן בהיפוך דליתא אלא כנ"ל ומ"מ לענין תיקוני משמורת קיי"ל כהזהר ועיי' לשון מג"א סי' א' סוף סק"ד דקצת מגומגם וכך כוונתו דלעולם חשבי' הלילה לי"ב שעות שוות הן בקיץ הן בחורף אע"ג דלענין תפלה הן זמניות ע"ש וק"ל ולענין חמץ בפסח כבר ידעת פלוגתת הגאונים בש"ע סי' תמ"ג וכן לרוב או לכל שיעורי תורה התלוי בזמן:
ב' שעות השוות שיש מהם כ"ד בכל יום ויום לא י"ב ביום וי"ב בליל' אלא כ"ד בכל יום שאם תחלק היום והלילה לכ"ד חלקים יהי' חלק א' מהם שעה והיא המחזקת ס' מינוטען ובלשון ב"א הוא סתם שעה שמדברי' בו בכל מקו' וכדומ' לי שגם בלשון הפוסקי' כולם בכל מקום שמזכירים שעה סתם לכך כיונו ולא לשעות של ק"ש ותפלה כמו שעלה על דעתך כי בחפזך כתבת וז"ל נראה דשעה סתם המורגל בדבריהם הוא ס' מינוטען ונרא' דהיינו טעמא משום שכל לשון שעה הנאמר בש"ס על ק"ש ותפלה וכדומה על שעות מהיום שהוא א' מכ"ד ביום ע"כ לשונך וטעות הוא בידך:
והנה מג"א רס"י קנ"ז כ' משמע בפסחים שעה זמניות וכו' גבי אחאב משמע דחשבי' וי"ו שעות משעה שקם ממטתו עכ"ל הנה שש שעות דאחאב ע"כ לאו זמניו' הם אלא שעות שוות דמה ענין הזמן לקימתו ממטתו מיהו היא גופי' צ"ע בשיעור ק"ש שבני מלכים דרכם לעמוד בג' שעות וכי שינת המלכים תלי' ברביע היום יהיה ארוך או קצר ויש ליישב זה אך מה שצ"לע כיון דזמן מנחה קטנה פלג המנחה היא רביע אחרון מהיום לפי הזמן איך בע"פ וערבי שבתות וי"ט תלוי' אכילה לתיאבון לפי הזמן שהגבילו חז"ל מפלג המנחה ולמעלה ובע"ש שבחורף יאכל כל שבעו קודם פלג המנחה שבעת ההיא שהוא ב' או ג' שעות ויאכל בלילה לתיאבון ובקיץ צריך להתענו' מפלג המנח' גדול' ואילך ודברי ש"ך בי"ד סי' קפ"ד סק"ז מגומגמי' מאוד כי אדרב' כוונת האביאסף הוא שיהי' י"ב שעות של פרישות העונה מהשוות וע"כ יחשב חצי היום עד חצי הלילה שהוא שוה לעולם מה שהיום מתקטן או מתארך הלילה כנגד זה מתארכת או מתקטנת ולאפוקי שעות דק"ש ותפל' שהם זמניות ולא שוות:
ולא יכולתי להלום דבריו שם מ"מ פשוט דסתם שעות דמצות התלוי' בזמן המה זמניות וסתם לשון שעה האמורה בפוסקי' רובן שוות לפי המורגל בבני אדם ולשון חז"ל בש"ס יבואר לפנינו בעזה"י:
ג' מצינו שעה שהיא רק זמן מועט' כמו במ"ק כ' ע"א אפי' יום א' אפי' שעה א' וכמ"ש ט"ז וש"ך בי"ד רס"י שצ"ט וכן כ' במשאת בנימין סי' ע"ד מסברא בלי שום ראי' דאין לעשות דברי חז"ל כחוק' דמה ענין שעה זמניות לאבילות אע"כ שעה כל שהוא קאמר אלא במ"ב ובש"ך לא נזהרו וכתבו זמניות וצ"ל שוות אולי בלשונם תיבת זמניות רצונם השוות בכל זמן ועידן והיינו שוות וכן בש"ע י"ד סי' ת"ב לענין שמועה רחוקה שעה א' ג"כ כנ"ל כמוכח מעובדא דר"ח דאמר שלוף לי מסאני והולך כלי אחרי לבית המרחץ וכן אשתומם כשעה חדא גבי ספק ערל' ספ"ק דקידושין יע"ש וכן מתרגם ואכלה אותם כרגע כשעה ועוד ממ"ש תוס' בסוטה פ"ק י"א ע"א גבי מרים המתינה למשה שעה א' שהוכיחו שהוא רק זמן מה וכן הוכיח מהרי"ט בתשובה חא"ע סי' ב' דהך דשלהי יבמות קכ"א ע"ב דשעה ראשונה אמר שלום שני' אמר שלום ג' אמר עלתה היינו שעות קטנות זמני' ידועי' דהרי א"א לאדם לעמוד ב' שעות מהשוות תחת המים ולא יחנק וע"כ שעה מה קאמר ומ"מ מריש הוה אמינא דנהי דהיכי דמוכח נוכל לפרש סתם שעה בש"ס שעות קטנות ומורגל הוא לפעמי' כן עכ"פ עפ"י הרוב על היכי דליכ' הוכחה כנגדו יהי' פירושו שוות ס' מינוטען בשעה אלא שעמד נגדי לשון תר"י ר"פ אין עומדי' שכ' אהא דחסידים הראשוני' היה שוהים שעה א' וכו' דאע"ג דרוב סתם שעות שבש"ס זמן מה קאמר ולא שעה ממש מ"מ הכא שעה ממש קאמר מדפריך הש"ס כיון דג"פ ביום מתפללין ג' שעות מלאכתן מתי נעשי' ש"מ שעות ממש קאמר יע"ש והנה צריך לומר באמת מנ"ל לש"ס להקשות דלמא כרוב שעות שבש"ס קאמר שהיו שוהין וי"ל דשעה מה כל אדם נמי צריך לשהות קודם תפלה עכ"פ עד שיכונן דעתו עליו ומאי רבותי' דחסידי בשהוי דלפני תפלה מעתה אע"כ שעה ממש קאמר ולע"ד זה רמז מג"א רס"י צ"ג מ"מ למדתי מזה היפוך דעתי ונאמן עלי הדיין תר"י ז"ל המעיד דסתם שעה בש"ס הוא זמן מה וא"כ לא הי' צריך משאת בנימין הנ"ל לעשות הוכחה שלו דשעה דאבילות זמן מועט הוא הלא לתר"י רובם ככולם כן הוא:
ועדיין אני אומר כל הנאמר בש"ס לדינא לא באו לסתום אלא לפרש אלא סתמו כפירושו שעה מהשוות ועיי' ר"פ התינוקת וזולת לענין אבילות דאיכא הוכחה אך כל היכי דמשתעי ש"ס מעשה שהי' ולא מורה הלכה ובא על זה קאמר תר"י דשעה זמן מה קאמר ברוב המקומות כמו במרים ושעה דר"ח בן דוסא הנ"ל ומשו"ה קאמר דהך דחסידי' הראשוני' שלכאורה מה דהוה הוה ובעו"ה אבד חסיד מן הארץ רק מספר מעשה שהי' ובכי האי גוני סתם שעה היא שעה מועטת אפ"ה הכא שעה גמורה קאמר ונ"ל דמשום דנפקא מיני' לדינא למי שרוצה לשהות שעה ממש לא יהי' כחסיד שוטה וכעין שכתב ב"י בטי"ד סי' קפ"ה ע"ש:
והנה מ"ש סוף יבמות והא דחזנהי בשעתי' וכ' הפוסקים דהיינו שעה מהשוות הא פשוט לכל מבין ויודע כיון שבא להורות דינא דחזינהו בשעתי' מה נקרא שעתי' ע"כ שעות מהשוות המורגל בפי כל אדם קאמר אמנם שיעור שיהוי יציאת נפש לא הזכירו חז"ל כמה כי הי' פשוט להם זה אך אין אתנו יודע עד מה ולמד' הריב"ש מעובדא דרחב"ד דעכ"פ בתחלת שעה ג' הוא שיעור י"נ מדאמר כבר עלתה ועל זה כתב מהרי"ט הנ"ל שהוא משעות קטנות ואע"ג דלא הי' צריך ראי' כיון שבש"ס לא באו להורות כ"א לספר מעשה של בת ר"נ בן הקנה א"כ סתם שעה היא מועטת כעדותו של רבי' יונה ז"ל והוא שהרי א"א בשום אופן שיחי' אדם במים ב' שעו' מהשוות אע"כ זמנים קטני' קאמר ואם כן לכאורה נשאר הדבר בספק ולא נדע שיעור שעה קטנה ע"כ התחכם מהרי"ט למילף מתוס' דסוטה דשעה הנאמר בלשון חז"ל במרים הוא לערך כך וכך לפי חשבון מדה טובה מרובה א' מחמש מאות וא"כ עכ"פ מצינו שגם זה נקר' שעה קטנה אע"ג שקרוב לודאי גם שיעור זה א"א לעמוד תחת המים כי מ"ש רש"י גבי מים שאיל"ס ביבמות ק"כ ע"ב חיישי' שמא יצא מהמים ברחוק פרסה או יותר עכ"ל רוצה בשיעור הילוך פרסה על הקרקע אבל שטף המים העצומי' יובילוהו מרחוק לגור בשעה קלה כמובן והיות א"א שיעמוד אדם תחת המים אפילו אותן ב' שעות קטנות שחשבו תוס' בסוטה מ"מ מסתיין להחמיר בשיעור ב' שעות קטנו' הנ"ל והוספתי קצת נופך לייפות הענין מ"ט שמשו חז"ל בלשון זה לומר שעה על שיעור הנ"ל שאיננו לא לפי הזמן ולא השוות ואמרתי לפי חשבון התוס' יעלה לשיעו' ממוצע ב' מיני מילין כמו שהארכתי בתשובתי במק"א ע"כ קראו גם לזה שעה סתם באופן שיש שלשה מיני שעות הזמניות והשוות והקטנות שהם כמו בן ותולדה להגדולה כמ"ש רמב"ן בלשון תורה כברת ארץ ע"ש והבקי יבין דבר לאישורו וישמש בהם לפי המקומות והענין והזמן ודי בזו ומ"מ נ"ל עוד די"לד בהאי עובדא דרחב"ד שעה ראשונה א"ל שלום שני' א"ל שלום שלישית א"ל עלתה מ"ט באו לפניו דוקא בשעות אלו זה פעמיים אלא שיעור י"נ הוא לסתם ב"א בשעה א' ולהבקיאי' היודעים לשוט תחת המים כמ"ש מהרי"ט שם במתיקות לשונו להם יש זמן לי"נ ב' שעות וע"כ באו לפני' ב"פ דחשבו אולי היא מהבקיאי' לשוט ע"כ בתחלת שלישית א"ל עלתה בודאי וקצת מרומז כן בדבריו ג"כ:
ומה דמייתי מהרי"ט הנ"ל מלשון טבע חסא ש"מ שסתמא כל אדם בקי בשיעור יציאת נפש והוקשה לך לפמ"ש במיוחסת ופסק בש"ע דצריך לדקדק בלשון בני אדם שקורי' לנשברה ספינה נטבע וא"כ ע"כ הש"ס קיצר וטבע חסא רצה לומר הגוי אמר הכל באריכו' ובפירוש וא"כ אזדא לי' ראיות מהרי"ט הארכת בזה הרבה אורך שלא לצורך ואי דייקת הכי לא תנית ופשוט דהגוי לא אמר אלא טבע חסא כלשון הש"ס ושיעור י"נ הי' פשוט להם וסמכו על הגוי כמ"ש מהרי"ט כי בימיהם הי' בלשון בני אדם טביעה מית' ממש ובימי הרשב"א כבר נשתנה הענין וכמ"ש רמב"ם לענין נדרים רפ"ט וככסי והובלילא ומי כהחכם יפקפק בכיוצא בזה והא קמן עכשיו בזמנינו זה אין לך אדם שינדור או ישבע על שעה פלונית ונסתפק על איזה שעה מג' הנ"ל נתכוון כי להיותינו גולי' בין או"ה המחשבי' יום שלהם מחצות עד חצות כל שעות שלהם הם שוים שקורין שטונד ואנו אין לנו בימי התורה כ"א שעה זמני' דמחשבי' יום בחשבון אחר ולילה בחשבון אחר כאשר הארכתי ואין זכר לשטונד ובימי חכמי התלמוד שמשו בג' לשונו' בזה וכי תקשה מזה על זה גם ראיתי בדבריך עוד פעמים ושלש דבאיכא ב' עדים בלי הכחשה לא איתרע חזקת א"א ע"י דייקא ומינסבא הלא צויתיך לעיי' במ"ש תוס' פ' חזקת ל"ב ע"א ד"ה אין וכו' דב' אומרים נתגרשה ונישאי' על פיהם ואח"כ באו ב' המכחישי' מ"מ בשעת נישואי' אף על גב דלא הי' אלא תרי סהדי דייקי ומינסבא שיריאה שמא יוזמו או יופסלו בגזלנות' ואיכא עכ"פ קצת ריעותא בחזקת א"א אך כל זה באומרי' מת ממש אך באמרם נפל למשאל"ס היא דייקת עד שמגעת לידע שנפל למשאיל"ס וסוברת שבזה מת בודאי דהרי באמת רובם למיתה וכ"כ מלחמו' ה' ר"פ האשה שלום וא"כ האי דייקא אינו מרעא חזקת א"א רק שאנו בטוחי' מכח דייקא ומינסבא דידה שבעלה הוה מאותן שרוב' למיתה ומיעוטם לחיים ואתא ריב"ש למימר דב' חזקו' מרעי' להאי רובא והדברים פשוטים ונער יכתבם ופה תהי' שביתת קולמסי כעת עד פ"א אי"ה בל"נ ובפרט להשיבך עכ"פ על עתירת דבריך על הכלל כלו על מה שנהגו גאונינו להתיר על מלבושים ובגד ד' כנפות והיתירי' כדומה לזה והצמח צדק כ' היתר על שנמצא אצלו סידרל שהי' שאלה בידו ואין השואל רשאי להשאיל וא"כ לא חיישינן לשאלה ועל כולם יצא עתק מפיך ע"כ החיוב להשיב ואקח מועד אי"ה בל"נ פ"ב יום ה' כ"ח לירחי תליתאי תקפ"א לפ"ק משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |