שו"ת חתם סופר/א/קעו

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

שו"ת חתם סופרTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png קעו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


תיתי שלמא רבא מן שמיא לי"נ מחו' הרב הגאון הגדול נ"י ע"ה כש"ת מו"ה בונם גינס נ"י אב"ד ור"מ דק"ק מ"ד יע"א:

ער"ה קבלתי נועם זיו הדרתו והי' לי לנחת עד לאחת ע"ד עיונו במה שמשביעי' הצדוקים שלא ישנו דבר והקשה פר"מ מחו' הגנ"י הא לדעת הצדוקים ה"ל נשבע לבטל המצוה ואינו חל אפילו בכולל להרז"ה שלהי פ"ג דשבועו' י"ל דידוע הי' לחכמים דהצדוקי' אינם מודים בדרשא דלהרע או להטיב דמיני' ילפי' שאין נשבעי' לבטל המצוה או לכה"פ ס"ל לצדוקי' דבכולל חל אע"ג דלדידן לא ס"ל להרז"ה מ"מ לדידהו אפשר דס"ל וכהירושלמי וכיון שכללו יחד שלא תשנה דבר הרי נכללו בו דברי' הרבה שהשבועה חל עליהם כגון דברי' שאינם לעכב ואינם מושבע ועומד והשבועה חל על אותן הדברים ומגו דחל אהני חל נמי ע"ז וא"ש דאמרו שלא תשנה דבר ומדוע לא פרטו שלא תשנה בהעלאת עשן ולהנ"ל ניחא משום כולל וס"ל להצדוקי' דהשבועה חל בזה:

עוד י"ל דגם להצדוקי' שנכנסי' עם העשן מ"מ איננו אלא דרשא בעלמא שהצדוקי' דורשי' הקרא כך וחז"ל דרשוהו כך וכך ראיתי בהדי' בלשון הירושלמי אהך משנה שהצדוקי אמר לאביו אתם דורשים ואינם עושים מעשה אני עשיתי מעשה יע"ש משמע דהוא רק דרשא שיהי' מעכב הכניסה עם העשן וכיון דלא נפקא להו לצדוקי' אלא מדרשא הרי השבועה חל עליו לבטלו אפילו בקום ועשה כמ"ש ר"ן בפ"ג דשבועות גבי מלקין אותו וישן לאלתר דלחבול בעצמו כיון דלא נפיק אלא מדרשא חל עליו שבועה:

והנה צריכי' אנו להניח למוחלט דאם יסלק עצמו מהכהונה מקרי ג"כ ביטול מצוה דלדעתו הוא הגון ולא אחר שאינו צדוקי וכעין זה הוא בראב"י שבמרדכי ומייתי לי' ש"ך רט"ו סק"ה ומנחם עזרי' שבש"ך סימן רכ"ח סקס"ד ובתשו' רא"ש שבש"ך שם ס"ק ק"ו ומ"מ יש לעיי' א"כ ה"ל שבועו' אונסי' דמאנסי' לי' לשבע דמאי אית לי' למיעבד לסלק עצמו א"א וה"ל כנודרי' לחרמי' ולהרגי' כמבואר בב"י ובהג' רמ"א סי' רל"ב סעי' י"ב דאפילו ע"ד המקום וע"ד הקהל לא מהני בזה ויע"ש בש"ך סקכ"ה ומיהו י"ל הכא שאני דודאי אם הכהן אינו צדוקי אם נימא דגבי הצדוקי הוה זה עיכובא להכניס בעשן ולדעתם עבודת יה"כ דהאי שתא פסולה א"כ אנוסי' הם ומה להם לעשות ואונס רחמנא פטרי' וכמו בז"הז בעו"ה שאין לנו עבוד' כלל כצ"ל אם כן ה"נ מאי חזית להיות אנוס בשבועה ומאי אינסא לקיים המצוה יקיים שבועתו ולא יהי' כהן גדול ויהי' אנוס בעבודה דמאי אולמי':

ומ"מ נ"ל דוחק דודאי אם הי' נשבע בעצמו ונושא שמו ית' לשוא הי' אפשר לומר כן אך השתא שהוא אינו אלא עונה אמן וכיון שהוא אנוס בעניי' אמן ה"ל כאלו לא ענה ואין כאן שבועה כלל והדר' קושיא לדוכת' יעיי' ש"ך רל"ט סק"ט ואולי הצדוקי' אינם דורשי' האדם בשבוע' פרט לאנוס ואולי בהא הוה פליגי אותו ואת בנו הצדוקי' שבירושלמי אמתניתן הנ"ל וק"ל:

והנ"ל בזה דלא לחנם האריכו לומר אנו שלוחי ב"ד ואתה שלוחינו ושליח ב"ד משביעי' וכו' מה צורך לאורך הלז אלא משום דכה"ג מתמנה בפה ומסתלק בפה ע"י ב"ד כמ"ש תוס' יומא י"ב ע"ב ד"ה כה"ג כו' והצדוקי' מודים שאין עבודת י"הכ כשרה אלא בכה"ג ושלוחי ב"ד בשליחו' מתנים עמו שאם ישנה דבר איננו שלוחם פי' איננו כה"ג נמצא העבודה פסולה ומיהו בלא שבועה לא הי' יכולים להתנות שאם ישנה דבר איננו כה"ג דמ"מ לדעתו לא יפסיד דאם יכנוס אחר שאינו צדוקי ויקטיר לפנים עבודתו פסולה לדעת הצדוקי ואם יכנוס הוא ויקטיר בחוץ ולא יהי' כה"ג ג"כ עבודתו פסולה ואין הפסד ע"כ השביעוהו על זה דעל מגן לא יעבור על השבוע' ולפע"ד תירוץ נכון ואמת הוא:

מ"ש פר"מ מחותני הגנ"י למ"ד נדר בלשון שבוע' לא מהני מיירי שאמר קונם שאתן אש על הקטרת יעכ"ה דלישנא איתקל לי' ור"ל קונם פירות שבעולם עלי אם אשנה דבר יעיי' סי' רי"ג שם סק"א:

מ"ש מלחמות ה' ספ"ג דשבועות שאין הקונמות חלים לעבור על ל"ת בקום ועשה נתקשה מחותני הגנ"י איך שייך קונמות לעבור בק"וע גם לדידי הוה קשה ואמינא משכחת לי' באומר קונם כל הפירו' שבעולם וכל מאכלים חוץ מבשר שקץ וכדומה דאם יקיים נדרו יהי' פקוח נפש ויאכל איסורים או לכל איסור עשה כגון פירות שביעי' דקילי מלאו דלא יחל ומאכילים אותו הקל שהוא פירות שביעי' הכי הוה ס"ד קמ"ל שאין הנדר חל בכה"ג שאין עושי' תחבולו' לעבור על ד"ת נמצא שענין קיום נדרו ה"ל פ"נ ומאכילי' לו התירים ואין כאן נדר ועיי' ר"ן שבועות הנ"ל גבי נשבע שלא לאכול ז' ימים:

ועל דברי תוס' ר"פ האיש מקדש ד"ה נפקא לי' מדר"י ב"ק שהקשו נילף מדאיצטריך קרא בפר של אהרן שיהי' הוא שוחט ש"מ בעלמא שליח שוחט ותי' התם בחטאת דכתיב אותו אפילו בע"כ והמרש"א הגיה התם דלא כתיב אותו אפילו בע"כ ובעי' רצונו ומש"ה משוי שליח והוק' למחו' הגאון נ"י אם כן מאי משני דאתי' מפסח הא פסח איתא נמי ברצון ואי משום דמכין אותו עד שתצא נפשו לקיים מצות עשה א"כ בחטאת נמי כמ"ש תוס' ר"ה דף וי"ו. דברי המהרש"א בלאה"נ תמוהים בעיני דאדרבא ממאי דפריך הש"ס לעיל מה לגירו' שכן ישנן בע"כ משמע דבע"כ גורם שנוכל לעשות ע"י שליח טפי ואיך ניזל בתר איפכא גם הגהתו בתוס' קשה להלום דבחטאת לא כתיב אותו אטו מאותו נפקא דעולה בע"כ מיתורא דיקריב ומשמעותו נפיק לכן הי' נ"ל מאז להגי' בתוס' בחטאת לא כתיב אותו לרצונו ותל"מ. והכוונה דחומר בעולה מבחטאת שכופין בעולה מיד לכשיתעצל להקריבו ובחטאת אין כופי' עד שיגיע זמן כפיי' כמ"ש תוס' בר"ה ואמנם חומר בחטאת מבעולה דלכשיגיע זמן כפיי' דהיינו בל תאחר או מידי דקביע לי' זמן כגון פרו של אהרן שביומי' זמנו מעשין אותו בע"כ ובעולה צריך לומר רוצה אני דכתי' אותו לרצונו משא"כ חטאת דלא בעי רצונו כשהגיע זמן כפיי' ואם כן כיון דהוה בע"כ טפי מעולה איתא בשליחות טפי כפירכא דלעיל מה לגירושי' שכן ישנן בע"כ ולכן מפיק מפסח דפשיטא להש"ס שאינו נמנה על הפסח בע"כ אלא כופי' אותו עד שיאמר רוצה אני ויעיי' בס' יום תרועה בסוגי' כפאו ואכל מצה אי כפאו ב"ד לאכול מצה וכבר תמהתי על דבריו ואין להאריך:

תו הקשה על ש"ס מה אתם בני ברית למעוטי ת"ל דליתי' בתרומה דנפשי' והוקשה למחו' נ"י דאיצטריך לעבד כנעני שלא נכנס עדיין לברית במילה וטבילה דאי לאו קרא ה"א דתורם את של רבו משום דידו כיד רבו כבב"מ צ"ו ע"א דאפילו אי לענין שאלה אין שלוחו כמותו משום דכתי' בעליו עמו ולא שלוחו מ"מ עבד כמותו אע"ג דליתי' במצות שאלה כפירש"י שם אם כן ה"נ אע"ג דלי' בתרומ' ה"א דתירם משום דידו כיד בע"הב קמ"ל משום שאינו עדיין בן ברי' בטבילה ותו הוקשה לו כן אהתוס' ד"ה ודילמא שכ' דעיקר שקל' וטרי' סובב אמתני' האומר לעבדו צא ושחוט וכו' ומאי קושיין הא יד עבד כיד רבו ושוב מצא קו' זו בפנים מאירו' ולדעתי יותר הי' צריך עיונא רבה אמאי אין העבד נעשה שליח לקבל גט אשה מיד בעלה הואיל וליתא בתורת גיטין הא יד עבד כיד רבו ואי נימא אה"נ מיד רבו נעשה שליח להולכה ור"ח בר אבא דאמר אין העבד נעשה שליח היינו שליח של אחר זה אינו אמת ע"פי הדין אבל האמת יורה דרכו הך דיד עבד כיד רבו אינו אלא לגבי מילי דממון ועבדו' ומלאכו' שאם נשאל הוא למלאכה עם הבהמה הוה כרבו אבל לא לענין שליח מצוה וכדומה וכ"כ להדי' הראב"ד הובא בשיט' מקובצת שם בב"מ וז"ל דאע"ג דאיכא למימר הואיל וליתא בכל המצות כישראל לא ליהוי כמותו ולענין נדרי' לא הוי כמותו אפ"ה לענין ממונ' יד עבד כיד רבו דמי עכ"ל הרי מה שבקשנו ולק"מ כל הקושיו' הנ"ל:

ואגב אעתיק לו לשוני על הגליון מג"א סימן קפ"ט במ"ש שם דמומר אינו בכלל ברית כתבתי וז"ל לפע"ד דתרומתו אינו תרומה כי היכי דלי' בתרומת המשכן כמ"ש מג"א לעיל סימן קנ"ד סקי"ח ועיי' ר"ש ור"מ ורע"ב ריש מס' תרומות דילפי' מהתם לתרומת גרן ועיי' זבחי' מ"ה ע"ב מייתי רש"י קרא אחריני למעט גוי מתרומה כבר יישבו היטב בס' טהרת הקדש ומ"מ האמת כמו שכתבתי ולק"מ קו' האבן עוזר בכאן מרפ"ב דקידושין וק"ל ועיי' לשון רש"י גטין כ"ג ע"ב ד"ה שתרמו וכו' מאיש איש ע"ש וק"ל ועיי' סנהדרי' מ"ז ע"א אכל חלב וכו' וק"ל עכ"ל על הגליון:

מ"ש עוד פר"מ מחו' הגנ"י דאמאי לא תועיל שליחות גוי עכ"פ מטעם ברירה שהוברר הדבר שע"ז הי' מחשבת הבעה"ב ולא גרע מאומר כל מה שיתרום הקוף יהי' תרומה י"ל למ"ד ברירה אה"נ מועיל אבל לא מטעם שליחות כ"א כמעשה הקוף ונ"מ לענין שליח עושה שליח ולענין פיחת והוסיף עשרה ולענין שאלה אי מטעם שליחות א"כ לדעת האומרי' דשליח צריך חרטה על הפרשתו וא"כ אי שליחו' לגוי לא שייך בי' חרטה ושאלה ואי מטעם ברירה שואל הבע"הב על ברירותו כ"ז כתבתי בחפזי באישון לילה בלי שום עיון ואחתו' בכל חותמי ברכות מחו' הדש"ת יום ב' ה' תשרי תקע"ה לפ"ק משה"ק סופר מפפד"מ:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון