שו"ת חתם סופר/א/קמו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום רב לי"נ הרב המופלא עושה פלא חרוץ ושנון כש"ת מו"ה מאיר נ"י יושב בשבת תחכמוני בק"ק קאנישע יע"א:
נועם מכתבו הגיעני ובראותי כי טרדות עבודת ה' רבו עלי אמרתי להשיבו עכ"פ בקיצור ודי לחכימא:
הנה תוכן הדבר כי מעלתו הרמה הורה הוראת שעה להחם המקוה בי"ט ב' לצורך טבילת אשה חולשת ומעונגת שא"א לה לטבול במים קרים ובכל זאת ציוה לבשל אצל האש וגם ליקח מהמים שביורה לצורך אכילה וכדומה ונפשו היפה בשאלתו אם טב הורה והאריך מאוד בראיותיו:
והנה אשר הצריך לבשל שום דבר אצל האש אע"ג שציוה ליקח מהמים לשתות ואם כן הרי כבר נעשה האש לצורך אכילה נראה דחשש מעלתו שמא אחר שכבר לקחו המים מהיורה לצורך שתי' וכדומה אולי יוסיפו עדיין אש ועצים כדי שלא יתקרר היורה כדרכן של נשים שבמקוה ע"כ ציוה לבשל להדי' שום קדרה ואותו הקדרה מסתמא נצטרך לעמוד שם כל כך זמן שרוחצת במקוה וכל מה שמוסיפי' עצים ואש יהי' הכל לצורך הקדרה אך נגד זה לא תיקן כל צרכו במה שציוה ליקח מהמים לצורך י"ט כי בלי ספק שדרכן של נשים להוסיף מים אל היורה בכל שעה ואם אחר שלקחו מהמים וחוזרים ומוסיפים מים קרים אותה ההוספה אינה כ"א לצורך רחיצה וזהו בישול דאוריי' בשבת כמבואר ופשוט וגזירה זו שכיחא טובא טפי מעיקר גזרת מרחצאו' בי"ט לפמ"ש תוס' בשבת ל"ט ע"ב סוף ד"ה אלא וכו' והיינו טעמא שהבלנים חשודים שפעמי' שיחממו עיקרן לרחיצה עכ"ל ופשיטא שיחממו עיקרן לרחיצה לא שכיחא אבל חששא הנ"ל שכיחא טובא ובשגם שהדבר נמסר לנשים קלי דעת:
והנה למיעבד לי' נייח דעתא אברר שאין כאן שום איסור במה שהורה ולא יאונה לצדיק כל און אבל בכל זה אין דעתי נוחה להיות ידי עמו להתיר מכאן ואילך והנה איסור חימום מים לרחוץ כל הגוף בי"ט פליגי הרי"ף והרמב"ם עם תוס' ע"פי מ"ש הר"ן בביצה במשנת לא יחם הנה הרי"ף והרמב"ם ס"ל דאין שום איסור להחם בי"ט לצורך כל הגוף דה"ל שוה לכל נפש ואיכא מתוך אם המים ראוי' לשתי' או אפשר בלאה"נ דהרחיצה בעצמה היא כשתי' ולא אסור אלא משום גזירה י"ט אטו שבת וכולי חדא גזירה היא והנה לשיטתם פשוט דבי"ט ב' נמי אסור דאין לחלק בגזירת י"ט אטו שבת בין י"ט א' לי"ט ב' וסברא כזו כ' ש"ך בי"ד סימן יו"ד סקי"א ע"ש והנ' טביל' כלים ס"ל לרב' משום שמא יעבירנו ובי"ט משום גזיר' אטו שבת כמבואר בפ"ב דביצה והרא"ש פסק כוותי' ולא לשתמיט שום פוסק להתיר בי"ט ב' וע"כ גם י"ט ב' איכא למיגזר אטו שבת כיון דלא נאסר מטעם עצמו רק משום שבת א"כ העולם הטועים להתיר בשבת ג"כ אינם מחלקים בין י"ט לי"ט וכן עצים שנשרו מן הדקל בשבת אסורי' בי"ט הסמוך לו אפי' י"ט שני והה"נ הכא דכוותי':
אמנם לדעת התוס' דס"ל שבי"ט עצמו איכא אי' דאוריי' להחם חמין לרחוץ כל גופו ולא שייך מתוך במה שאינו הנאה השוה לכל אדם נמצא לדדהו לא שמענו שגזרו כלל י"ט אטו שבת בהך דמרחץ ואנו אין לנו לחדש ולבדות גזירות וחומרות מלבנו ואין לנו אלא מטעם זה שכתבו תוס' דניחוש שיחמו הבלני' שלא לצורך אכילה כלל רק לרחוץ כל גופו וזה הוא הנאה שאינו שוה לכל נפש:
והנה אם נניח שהטבילה מוכרחת ביום הזה וא"א לדחותה אי משום טבילה בזמנה מצוה או משום הבעילה גופה וכדומה נ"ל פשוט דלא שייך לומר דלא הוה שוה לכל נפש דהש"ס מיירי מרחיצת המפונקי' ומעונגים שהיו רוחצים בחמין לתענוג וזה אינו אלא למעונגים ולא לכל נפש כי הם אינם רוחצים כלל אבל הטבילה הצריכה ליומה ואם לא ירחץ בחמין יצטרך לרחוץ בצונן והרחיצ' בצונן בודאי צער הוא לכל אדם אפילו למי שדעתו יפה והרי תמורתה לרחוץ בחמין הוא שוה לכל נפש ואין כאן שום איסור דאוריית' אם יחמו חמין לצורך טבילה כי האי גוני ובימי חכמי הש"ס לא הי' עדיין שום טבילה בחמין כדמתמה הש"ס טבילה בחמין מי איכא במסכת ברכות כ"ב ע"א ותעני' י"ג ע"א וזה נולד קרוב לזמנינו להחם המקוואו' ובתוס' נדה ס"ה ע"ב ד"ה אם סמוך וכו' משמע שכבר הי' כן בימי הש"ס ועיי' ביומא סוגי' דצירף וא"כ אם נניח שהטבילה מוכרחת היום אזי אין בהחמין שום איסור כלל:
אמנם על הבעילה גופה נדון הרי איפשטה איבעי' שאין לכבות הנר משום דבר אחר בי"ט אע"פי שגם כיבוי שרי משום מתוך מ"מ לצורך דבר אחר לא הותר והנה התם אפשר שהוא עמה במטה ומצטער עלי' ולא הותרה כ"ש שלא לטהר מטומאתה אלא תדחה טבילתה לילה אחת וכבר צווח חכם צבי כי כרוכיא על טבילת ליל שבת בחמין ושטוב לדחות טבילתה לילה א' ולא לדחות דברי חז"ל בגזירת מרחצאות אלא שם העלה ארוכה או שתטבולנה בע"ש בין השמשות וכן נוהגות ברוב הקהלות למהר קצת טבילתן או שלא יחממו המים במקוה כ"א להפג צינתן בלבד ולא יותר והנה הוא איירי בהוחמו מע"ש וליכא אלא גזירת מרחצאות אם כן כי ליכא אלא הפגת צינה לא גזרי' ופלטינן מאיסורא דרבנן משא"כ אנו עסוקים ובאים בחמום מים בי"ט עצמו וכבר כתבתי שאפי' אם מבשלי' אצל האש ולוקחי' גם מהמים לצורך אוכל נפש חוששני מחטאת הנשים אשר יוסיפו מים והמכשלה הזאת תחת ידם ע"כ הי' נראה יותר לדחות טבילה לילה א':
אך כל זה בי"ט א' איכא אי' דאורייתא אך עובדא דמעלתו הי' בי"ט ב' ולדעת הרמב"ן שהביא הר"ן הא דאין מכבין הנר משום דבר אחר היינו משום דהלכה כר' יהודה במכשירי או"נ שא"א לעשותן ואין מורין כן משו"ה לא רצה להורות כן להתיר להדי' אבל מעיקר הדין שרי' וא"כ מותר לכתחלה בי"ט ב' דרבנן לכבות הנר לצורך דבר אחר כל זה מבואר בר"ן פ"ב דביצה וא"כ כיון שהבעילה לא נדחי' ממילא דהטבילה מוכרחת והותר להחם לצורכה ויצא מעלתו נקי בדינו וטב הורה לצורך שעה:
אמנם לא בעינא דלימטי לי' שיבא מכשורי להמציא קולא חדשה שלא שערום אבותינו ונהגו בו איסור לא יהי' אלא כדברי' המותרים ואחרים נהגו בו איסור ועוד להרי"ף ורמב"ם הנ"ל אסור בודאי וגם לדברי הרמב"ן הנ"ל י"ל ולחלק בין צערא דגופה לכבות הנר באשתו טהורה והיא עמו מה שאין כן הכא כמו שחלקתי לעיל ע"כ מכאן ולהלאה לא אומר בזה לא איסור ולא היתר וחפץ ה' בידו יצליח הכ"ד הטרוד מאוד הדש"ת החותם בכל חותמי ברכות פ"ב יום ב' כ"ד מרחשון תקס"ט לפ"ק משה"ק סופר מפפד"מ: ועתה נדפס ספר נודע ביהודה תנינא ע"ש חא"ח סי' כ"ה וכבר הורה זקן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |