שו"ת חתם סופר/א/קי
שו"ת חתם סופר 
א קי
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום להרב המופלא ומופלג כבוד מה' גדלי' נ"י אב"ד דק"ק ש"ד יע"א:
נשאול נשאל מעמדי ע"ד חד מעמא דארעא לתת שיבולת שועל כדי שיעלו ויתפחו ויוסיפו במדה למוכרם בשוק ולא חרך רמיה צידו כי ביומא דשוקא שהי' בע"פ לא מצא קונה והלך והפקידם אצל גוי א' ואמר לו שימכרם ביומא דשוקא שיהיה בחה"מ ומה שיעלה דמי המקח יותר משלשה זהובים על כל איפה יהיה לגוי שכר טרחתו ועד ג' זהובים של ישראל ושוב הלוה לו מן הגוי על השיבולת שועל סך ה' זהו' ובחה"מ נודע כי שגג ואשם הלך ישראל א' שלא בידיעת בעליו אל הגוי וזרזו למכור התבואה עכ"פ באיזה אופן שיהיה כי חשב אותו הישראל שאם ישמע לו הגוי וימכרם ינצל הישראל הראשון המפקיד מאיסור בל יראה מכאן ולהבא עכ"פ כי מה שכבר עבר עבר אמנם הגוי לא עשה רצונו ולא מכרם בחה"מ כי לא מצא קונה כחפצו ונשארה התבואה הלתותה עתה אחר הפסח ועודנו ביד הגוי הנפקד המלוה וזה המפקיד הוא איש עני ואביון וזה שלו אינו שלו ואם נקנסנו לאסור בהנאה אין לו לשלם נושיו והקנס מגיע לנושיו ולא לו כי הוא גברא ערטלאי אלו דברי השאלה:
והנה טענה האחרונה שהקנס מגיע לאחרים המה דברי הבל אין ראוי להשחית בהם דיו ונייר והנה כבר יפה כתב מעלתו שהתבואה הנ"ל היא חמץ גמור ובפרט שכיוון היטב ללתותה ולהשהות בתוך המים כדי להרבות במדה וא"כ ה"ל חמץ גמור ק"ו מחטי' שלותתי' רק בעלי רחיים שאינם משהין כל כך כמו המוכרים האלו ומכ"ש בשיבולת שועל דגריעי טפי מחטי' בלי ספק ויעיי' מג"א סי' תנ"ג סק"ט ולפני זה בסק"ח:
נמצא זה הלוה מגוי על חמצו והרהינו אצלו ואלו היה קובע לו זמן והגיע הזמן קודם הפסח כבר והוחלט לגוי קודם פסח אלא שחסר בבא דאמירת מעכשיו הי' תלי' בפלוגתת רמב"ם וראב"ד אי יש דין אסמכת' בשל גוי או לא יעיי' מג"א סי' תמ"ט סק"ב אך זה שלא קבע זמן כלל ואפי' קבע לו זמן אחר הפסח וכבר הגיע הזמן אחר הפסח ולא פדאו מ"מ הא לא א"ל שיהיה שלו מעכשיו קודם הפסח כדי שנאמר שאם יגיע הזמן אחר פסח ולא יפדה חמצו הוברר למפרע שהי' של גוי מע"פ זה לא אמר לו אדרבא עשאו שליח למוכרו חה"מ ביום השוק והקרן והריוח עד ג' זהו' לכל איפה יהיה של ישראל והו"ל חמצו של ישראל בבית גוי ואפי' קבלת אחריות לא שמענו שקיבל הגוי ומטעם משכון הא גוי מישראל לא קנה משכון נמצא מרגע כניסת חיוב חמץ עבר ישראל על בל יראה וב"י אך כשמשביתו לבסוף אתי עשה דתשביתו ומנתק הלאו למפרע כמ"ש תוס' פסחים כ"ד ע"ב סוף ד"ה ר' אשי וכו' ועוד בדף צ"ה ע"א ד"ה בפרטי' וכו' ופסקו מג"א סי' תמ"ו סק"ב בד"ה ובשל"ה כ' וכו' יע"ש ועוד באותו ס"ק עצמו בד"ה והב"ח פסק וכו' ומאוד תמהתי שם על ההמצאה של של"ה ומג"א ג"כ לבערו ע"י גוי דא"כ עכ"פ הרי כבר עבר בשוגג על ב"י וב"י עד עתה ונהי מהשבתה ואילך שוב לא יעבור מ"מ מה שכבר עבר אין לו תקנה אלא ע"י קיום עשה דתשביתו כי הלאו מנותק לעשה ואין קיום עשה אלא כשישראל בעצמו משביתו אבל כשמצוה לגוי להשביתו הא אין שליחות לגוי ולא מקיים עשה ונהי דעכ"פ מכאן ואילך לא יעבור דהא אין חמץ בביתו אבל לא מנתיק מה שכבר עבר ע"כ טוב להמתין עד הלילה שהוא חה"מ ויבערנו וינתק לאו דידי' והשתא זה הישראל השני שרצה בטובת חברו והלך לגוי וצוה למוכרו בח"המ הסכל עשה כי הי' מחויב לפדותו ולבערו כדי לנתק מה שכבר עבר ואם הוא עני בישראל ואין לו לשלם נושיו וכי ניתנה תורה לחצאין לחלק בין עניים לעשירים אבל מה שצוה למוכרו אפי' לו יהי' שישמע לו הגוי וימכרנו לגוי אחר לא הועיל אפי' מכאן ולהבא כי חמץ אסור בהנאה ואינו נמכר ולא מכירה תופסת בו וכל גוי שיקחנו לעצמו מ"מ הישראל עובר עליו ברשותו של גוי אפי' במצולת הים כי מכיון שהגיע זמן איסורו שוב אינו ברשותו של ישראל להפקיר ולמוכרו וליתנו במתנה ומ"מ לענין ב"י וב"י עשאו הכתוב כאילו הוא ברשותו נמצא שלא הועיל כלום במכירתו אפי מכאן ולהבא אך אי הי' מבערו הי' מנותק אפי' במה שעבר ומה שעשה והעבר אין והרי הוא עתה חמץ שעבר עליו הפסח שאסור בהנאה ויפה כ' מעלתו שלא הי' בכלל ביטול שהרי עשה שליח לגוי למוכרו בחש"מ וא"כ לא הפקירו נמצא חמץ זה אסור בהנאה בלי ספק:
והנה אין הישראל מחויב לפדות החמץ מגוי ולבערו עתה אע"ג דמג"א מסופק בדבר בסי' תמ"א סק"ג יפה כ' הגאון מקור חיים בראיות ברורות דלא דמי לאנס המלך גורנו מביתו של המחייב אבל הכא שכבר הוא בבית המלוה ומחזיקו לעצמו בחובו אין מחויב לפדותו ועוד נ"ל שלא יתראה הישראל כלל לפני הגוי ולא ידבר עמו דבר כאלו אין לו בידו כלום ואם אחר זמן מה ימכור הגוי השבולת שועל ויביא מעצמו לישראל קרנו וריוח מה שיעלה ה"ל חליפי חמץ שעבר עליו הפסח שהחליפו גוי בלי ידיעת ישראל ומתנה בעלמא יהיב לי' ומותר לישראל והקלתי בזה מפני שהוא עני מדוכא ומ"מ לא יהיה חוטא נשכר והקרן ישלם לנושיו והריוח יתן להקדש לכפר קצת בעד עונו וכי האי גוני ימצא פסק בפני יהושע הנה רוב הדברים פשוטי' לכל מבין ויודע גם אין פנאי להאריך וה' שנותיו יאריך פ"ב יום ב' י"א למב"י תקפ"ג לפ"ק משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |