שו"ת חתם סופר/א/עג

שו"ת חתם סופר ‏ א עג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום להרב המופלא הותיק כבוד מו"ה גדליה ני' אב"ד דק"ק ש"ד יע"א:

לנחיצת מוכ"ד אקצר באמרי שאלתו שאלת חכם בענין העמדת המחיצה בשבת שקורים ]שפאנישע וואנד שעשוייה מכמה חלקים וכשהחלקים נכפלים זע"ז מ"מ נשאר הרבה יותר מטפח אם זה השיור סגי לפתחו כלו בשבת ולהוי רק כמוסיף על אוהל עראי או לא כיון דדרכו בכך צריך לפתוח מע"ש עכ"פ חלק א' מהכפלים:

הנה מקום הספק בזה הוא ממ"ש ב"י או"ח סי' שט"ו בשם הריטב"א בשם התוס' והביאו מג"א בקיצור שם סק"ה במ"ש שם בש"ע דמחצלת פרוסה טפח מותר להוסיף עליה וטפח שאמרו חוץ מן הכריכה כ' מג"א וז"ל דחוזר העיגול לא מיקרי אוהל עכ"ל א"כ לכאורה י"ל דווקא חוזר העיגול אבל דבר שטחיי כשטח דופן הנ"ל שפיר מקרי אוהל והרי לרש"י בעירובין ק"ב ע"א לפי הבנת תוס' דמייתי ריטב"א ס"ל אפי' במעגל שייך אוהל מכ"ש בדופן שטחיי' דאפי' התוס' מודים ואולם נראה לכאורה דלאו הכי הוא דאי ס"ד דדינא קאמרי תוס' דעיגול לאו אוהל הוא באופן שנאמר דשטח הוה אוהל קשי' תרתי חדא מה"ת לומר כן אם העיקר רוחב טפח בעיגולי למה לא יחשב אוהל להוסיף עליו ובאמת ממ"ש טו"ז שם סק"ג דלהחמיר יש ליזהר כרש"י דגם עגול חשיב אוהל משמע דלהתוס' אפילו להחמיר לא חשיב אוהל אלא דיש ליזהר כרש"י והדבר תמוה בעיני מהיכא תיתי לחלק בין עיגול לשטח כיון שרוחבו טפח ואולי מיירי באין בהקיפו טפח אלא ברחבו ופליגי רש"י ותוס' אי אזלי' בתר רחבו או בתר הקיפו ועל זה כ' טו"ז דיש להחמיר כרש"י אעפ"י שאין בהקיפו טפח עיי' משנה וי"ו פי"ב דאהלות ושם רפי"ו וכן לענין קורה דמבוי בעירובין במתני' י"ג ע"ב וה"ה לענין אוהל דשבת דחד דינא אי' להו כדמשמע בשבת יו"ד ע"א עיין שם ודוחק ותו קשי' לי לשון תוס' שבריטב"א אשר ז"ל דשייר טפח לא משמע הכי אלא שייר טפח חוץ מן הכריכה קאמר אבל חוזר העיגול לא מיחזי כאוהל וכו' עכ"ל ואי ס"ד דלרש"י הוה אוהל גמור ולתוס' לא הוה אוהל כלל מאי מיחזי כאוהל דכ' תוס' הוה ליה למימר לא הוה אוהל אע"כ מיירי שיש בהקיפו טפח והוה אוהל גמור מדאורייתא לכ"ע אלא דהתוס' ס"ל מלשון הש"ס דקאמר שייר טפח משמע דבעי' דווקא שישייר טפח שאינו מכורך להכירא שהוא פרוס לאהל כדי שיראה מחר לעין כל שאיננו אלא מוסיף אבל כשהיא כרוכה אפי' בריווח באופן שישאר בהרוחב טפח מחמת שאינו מהודקת יפה לא מיתחזי שהשאירה כך משום אהל אלא שהניחה כך בלא כוונה ולמחר מיחזי עושה אהל בתחלה ובעי' דיתחזי לעין כל שהוא רק מוסיף זה הוא כוונת התוס' לע"ד בלי ספק וא"כ מדינא אסור לפורסה על חלל הכלי בין לרש"י ובין לתוס' דהוה אהל גמור ולא רק מחומרא בעלמא כט"ז והשתא לפ"ז אותן דפנות הספרדיי' שקורין ]שפאנישע וואנד[ שכן דרך עמידתם מוכרך ומכופל ונשאר בה שטח כמה טפחים רוחב לא נראה שהועמד שם למחיצה אלא כך דרכו לעולם וא"א בענין אחר אפי' רש"י מודה דאסור דע"כ לא פליג רש"י אלא במחצלת כרוכה בשינוי קצת שלא הודקה כראוי וכדרכה למיהדק שפיר וס"ל לרש"י גם זה הוה היכר אבל דפנות הללו שכן דרכם לעולם ואין כאן שום היכר גם רש"י מודה ואפושי פלוגתא לא מפשינן וכן הנהגתי בביתי שלא לפשטן בשבת ע"י ישראל אם לא נתפשט עכ"פ כפול מע"ש אבל ע"י גוי יש להתיר דעכ"פ לית בי' אלא איסור דרבנן משום דלא מיחזי כמוסיף וכמ"ש לעיל ומסתמא רוב עשיית מחיצות אלו בשבת לצורך מצוה הוא ע"כ יש להתיר ע"י אמירה לנכרי אחרי כותבי זאת ראיתי בס' ברכי יוסף סי' שט"ו אות ג' וז"ל הכי"מי שעושי' בארץ מצרים על הדאוו"אר וכו' יש למצוא היתר מפני שאינה כרוכה כמחצלת בעיגול וחשיב טפח פרוס' וכו' מהריק"ש בתשו' כתיבת יד עכ"ל הנה דברי מהריק"ש לא ראיתי וכימ"י ודאוו"ר לא ידעתי מ"מ משמע מדבריו דלא כמ"ש לעיל אלא העיגול והשטח גורמי' ואינני חוזר ממ"ש לעיל והנלע"ד כתבתי פ"ב יום ה' י"א שבט תקפ"ג לפ"ק משה"ק סופר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >