שו"ת חתם סופר/א/נו

שו"ת חתם סופר ‏ א נו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

נשאלתי מהרבה אנשים ששמעו בשם ת"ח א' שהורה בהגיע יום ד' הבע"ל שהוא זמן קידוש החמה אם ירצה ה' שמברכי' ברכה זו אפי' אם לא תראה החמה מה דעתי בזה ואמרתי אין דעתי מסכמת כלל אמנם נהירנא ביצקי מים ע"י מורי הגאון החסיד מה' נתן אדליר זצ"ל בשנת תקמ"ה והוא נשען על ידי ובירך והיתה מכוסה בעבים אך נראית רושמה מבין העבי' אבל נשלא תיראה כלל לא נראה לי לבדך על אור היום אע"ג דיומא דעיבא כולי' שמשא מ"מ אין לברך אלא כלשון הש"ס הרואה חמה בתקופתה והרמב"ם פ' יו"ד מברכות הלכה י"ח הרוא' חמה ביום תקופה של ניסן וכו' כשרואה אותה ביום רביעי בבקר וכו' מדחזר וכ' כשרואה אותה ביום רביעי בבקר ולא אמר סתמא ביום רביעי בבקר כשיאיר היום יברך אע"כ דוקא כשרואה אותה בבקר וכן הוא לשון ר' יונה פ' הרואה והוא לעולם בליל רביעי למחר בבקר וכשרואה החמה מברך עושה בראשי' עכ"ל משמע דוק' כשרוא' דאלת"ה ה"ל למימ' למחר בבקר ונ"ל דאם אין רושמה ניכרת בעבים לא יברכו כלל אפי' בלא שם ומלכות:

ואם יאוחר דבר עד אחר ג' שעות זמניות על היום יברכו עד חצות בלי שם ומלכות כן הורה הזקן בפרי מגדים לחוש לדעת מלבושי י"ט שהביא באלי' רבה וכן נכון אבל אח"ז לא יברכו וע"כ נ"ל אע"פי שכבר נהגו לברך אחר יציאת בית הכנסת משום ברוב עם הדרת מלך והמנהג נתיסד עפ"י משאת בנימין סי' ק"א מ"מ כשהוא יום מעונן כל הקודם לברך כשרואה החמה אפילו ביחידות מוקדם לברכה:

ומידי עיוני ראיתי בהגהת מיי' בשם הערוך ומביאו הרב"י לפרש כשהמאורות מכוסים ג' ימים בעננים לכשיתפזרו העבים יברכו ולדדהו אין מקום לקדוש החמה הזאת שאנו נוהגי' ולכאורה צ"ע האמר אביי בברכות נ"ט ע"ב ואימת הוי אמר אביי כל כ"ח שנין וכו' ודוחק לומר שאותן המפרשים לא היו גורסי' כן בש"ס וי"ל דקשי' להו קו' מ"ב סי' ק"א וכן הקשה בשיורי כה"ג לא"ח סי' רכ"ט הא הך חשבין של אביי הוא לתקופות שמואל שאין בין תקופה לחברתה אלא צ"א יום ז' שעו' ומחצה ויהי' מספר ימי השנה שס"ה ימים ורביעי' ואז יהיה החשבון מכוון מכ"ח שנה לכ"ח שנה כפירש"י בברכות שם ואנן הא קיי"ל כרב אדא שכל י"ט שנה נשלם מחזור ומשמשי' חמה ולבנה בשוה בראש מזל טלה ואז היה לנו לברך ותי' שם דזה לא יהיה בתחילת ליל ד' וכיון שכל כ"ח שנה הוא בתחלת ליל ד' כמו בתחלת יצירה אע"פ דלרב אדא אינו כן מ"מ מברכי' ותי' דחוק מאוד וס"ל להמפדשים בודאי הברייתא דהרואה חמה בתקופתה הלכתה היא ואביי דהוה ס"ל כשמואל מפרש לי' עפ"י סברת שמואל אבל לדידן דקיי"ל כרב אדא אין מקום לפירוש זה כלל דממ"נ בכל י"ט שנה שמשמשי' כא' לא יהיה זה בתחילת ליל ד' ובכל כ"ח שנה אין כאן תקופה שכבר עברה החמה מאותה מקום עפ"י חשבון ר' אדא האמתי וא"כ אין לפרש הברייתא אלא כדרך הרואה ים הגדול שכשרואה לפרקים משלשים יום לשלשים יום מברך ואעפ"י שאין בו שינוי כלל מ"מ מברך על ראייתו ה"נ דכוותי' ואולי גם בזה הגי' שלשים יום כשכיסו העבים את החמה ולא נראית שלשים יום כשחוזר ורואה מברך ואין להקשות א"כ מאן דגני בבית אפל שלשים יום ורואה חמה יברך כמו בים הגדול י"ל מ"מ גם בבית אפל הי' מרגיש בה בתוך שלשים כמו שאמרו בירושלמי לענין בדיקת חמץ שאין לבדוק לאור הנר ביום אפילו בבית אפל דלא כמו דמנהיר בלילה מנהיר ביום דשרגא בטיהרא לא מהני אפי' בבית אפל כנ"ל ליישב שיטתם ונכון הוא משא"כ כשכיסוהו העבים שלשים יום לא פעל השמש פעולתו כראוי' בעולם כל שלשים וכשחוזר לפועלו מברכי' א"נ י"ל שלשה ימים ממש קאמר דאז הוי כמו מעשה בראשית דלאחר שלשה ימים נבראו המאורוה ברביעי:

מ"מ על הרמב"ם לא נוכל לתרץ כן דאיהו מייתי בלי פקפוק בפ"י מברכות הלכה י"ח הך דאביי ואיהו פסק כרב אדא בהלכות קדוש החודש וסתרי אהדדי ודברי המ"ב אין להם שחר מ"ש כיון שחל תחלת ליל ד' מברכי', איך נברך ועפ"י אמת אין כאן שום תקופה ולא הגיעה החמה לראש מזל טלה בתחלת ליל ד' בממשלתו שבתאי ועל מה נברך וצע"ג:

וראיתי בס' שכה"ג שמקדם לא נהגי כלל בברכה זו כן משמע בתשו' משאת בנימין אולי הוא מטעם הנ"ל ומ"מ אחרי דנהיגי בה עלמא עפ"י הגאוני' הנ"ל וגם הרי"ף מייתי להא דאביי בפשיטות ורמב"ם ורא"ש וטור וקבעו הרב"י בש"ע ממנו אין לזוז ובאמת לא ידעתי מ"ט לא נהגו נשים לברך ברכה זו ג"כ ולא שייך הכא הטעם שכ' בברכת הירח שהנשים גורמים מיעוט הירח וזה לא שייך הכא ומ"מ מה דנהיג נהיג ומה דלא כהיג הבו דלא לוסיף עלה ועדיין צ"ע:

ברוך ה' כי הגיענו ליום ד' ז' ניסן וברכנו ברכה זו באסיפת עם ה' פה פ"ב תקע"ג לפ"ק קודם הברבה אמרנו הללו את ה' מן השמים ואחר ברכת עושה מ"ב אמרנו פיוט אל אדון על כל המעשים עד וחיות הקדש ואח"כ מזמור השמים מספרים כבוד אל ואח"כ עלינו לשבח וקדיש. פ"ב יום ה' ח' ניסן תקע"ג לפ"ק משה"ק סופר מפפד"מ:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >