שו"ת חתם סופר/א/כט

שו"ת חתם סופר ‏ א כט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט לרב טוב הגאון הגדול המפורסים נ"י ע"ה זית רענן יפה פרי תואר קרא שמו לשם ולתהלה ולתפארת כמו"ה ענזיל נ"י אב"ד ור"מ דק"ק סטריא יע"א:

יקרת קדשו הגיעני ואני איני כדאי ששלח מר אלי אך ענותנותו הרבני למיבעי מיני מילתא דבעי טעמא וזרזני במכתב קדשו וז"ל ועדיין בטילת עבודת בית אלהנא עד שיתברר הענין הזה להניח דעת הצדדים אל מעכ"ת עינינו תליות עכ"ל וחלילה לי להיות גרמא דבטילת עבודת בית ה' מקדש מעט אפי' מעוכב בן יומו ובשגם אין מסרבין לגדול בישראל כמוהו ע"כ חשתי ולא התמהמהתי להשיב כיד ה' הטובה:

נפשו היפה בשאלתו בקהלתו חרבה בהכ"נ הישנה ובוני' חדשה והרחיבו מקום אהל ה' ואשר מאז הי' ע"ד משל ששה מקומות על צד מזרח סמוך לאה"ק מימין וששה משמאל יהי' עכשיו תשעה מקומות בכל צד אה"ק ובעלי המקומות אומרים שעומדי' במקומם כמאז והנוספי' יהי' הסמוכי' לקרן זויות בכל פינה והמערערי' טועני' דאזלי בתר שמא דמעולם הי' למקומותם שם מקומו' הזויות גם יהי' מקומם סמוך לפינה האחרונה והנוספים יהי' האמצעי' בין ג' הסמוכים לאה"ק ובין ג' הסמוכים לזויות שהם שנים יותר מהסמונים לפינה אחרונה ורשות נתונה לי אני עני מהדרת גאונו להודיע דעתי העני' בענין הלז שנסתבכו בו הציבור:

במג"א סי' ק"נ סק"ה וז"ל נ"ל אם הי' הפתח בצד אחד וחרבו בהכ"נ ורצו קצת מנהיגי' לעשות הפתח כדינה אין האחרי' יכולי' למחות אע"פי שהם הרוב ואע"פ שמשנים סדר הישיבה יקוב הדין ביניה' עכ"ל והנה הילכתא גבוורתא איכא למשמע מדברי מג"א הללו הנה פשוט דבעלי המקומו' בבה"כ אין רק הספסלי' שלהם כ"א הקרקע קנוי להם לספסליהם ולצרכי בהכ"נ ויש ליה כל דיני קרקע בכל ענינים חוץ לענין דינא דבר מצרי איכא פלוגתא אבל פשיט שיש לו דין קרקע וא"כ אותן אנשי' שקנו הקרקע להעמדת ספסליהם במקום שפותחים עתה הפתח החדשה מי יכול לגזול קרקע שלהם מידם בעל כרחם הגע עצמך אם יצטרך ציבור לבהכ"נ הכי יכולים להוציא א' מביתו מנחלתו לבנות שם בהכ"נ ואפילו אם יתבטל הבנין לגמרי ולא יהי' להם בהכ"נ בכל זאת אינם יכולי' ליקח קרקעו של שום יחיד בעל כרחו וא"כ איך יפתחו פתחם במקום העמדת ספסל של אלו וצ"ל כיון דדינא הכי שהפתח צריך להיות ברוח הלז והראשוני' שגו בזה ופתחו פתח במקום אחר ומכרו מקומות אלו לאנשים האלו ה"ל כמוכר קרקע ונמצא שאינו שלו שהמקום משועבד לכניס' ומשו"ה יפתחו פתח במקומם של אלו שאינו שלהם:

והנה חזינא אע"ג דהחליט שהמקומות משועבדים להפתח מעיקרא והראשונים שלא כדין עשו מ"מ דקדק וכ' וחרבה בהכ"נ משמע כל זמן שלא נחרבה בהכ"נ אין רשאי לנתוץ אבן מאבני חומות בהכ"נ אפילו לצורך תיקון והר"י אסכנדרי שבב"י י"ד ס"סי רע"ו מסתפק בזה ושם מביא מאבני מזבח שקצצו אנשי יון במס' יומא ושם בתוס' הגה' חדשות שבגליון הטור לא ידע מקומו והוא במס' ע"ז נ"ב ע"ב יע"ש:

ולפ"ז מ"ש מג"א ואע"פי שמשנים סדר הישיבה יקוב הדין אין הכוונה על אותן הספסלים שהי' מאז חשובים ועתה באו סמוך לפתח וירדו עשר מעלות דיקוב הדין דא"א דגם זה בכלל הנ"ל השתא המקומו' עצמן נוטלי' מבעליהם דהוה שאינו שלהם כש"כ השוכנים בסמוך שקנו מעלה שאינה שלהם ונראה דקאי אאינך מקומות שהי' עד עתה סמוך לפתח ועכשיו יתעלו שהם צריכי' לשלם עילוי ולהעלו' בדמי' לקהל אע"פי שהשינוי לא נעשה לכוונת טובתם מ"מ כיון שעכ"פ יתעלו בדמים צריכי' לשלם דומי' דמקיף חברו מד' רוחות שצריך לשלם לו מה שהנההו בטוש"ע ח"מ סי' קנ"ח מסעי' וי"ו ואילך יע"ש:

ויעיי' ב"ב קכ"ב ע"א ולא נתחלקה אלא לכספים שנאמר בין רב למעט ופריך אטו בשופטני עסקי' ומשני אלא לקרובה ורחוקה ופירשב"ם קרובה לירושלים ורחוקה מירושלים ולשון רשב"ם צ"ע הא בשעת חלוקת הארץ לא נודע מקום מקדש ולא הר המוריה איה הוא עד ע"פי נביא בימי דהע"ה כמ"ש תוס' ע"ז מ"ה ע"א ד"ה כל מקום וכו' ואחז"ל עד אמצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב וכמ"ש רמב"ן פרשת קרח בפסוק הבדלו בסופו יע"ש ובשעת חלוקות הארץ הועמד משכן בשילה ועמד שם שלש מאות ושלשים שנה והי' לו לרשב"ם לפרש מי שנבנה משכן שילה בגבולו ומי שהי' סמוך או רחוק משילה אבל ירושלים מאן דכר שמי' אז כי הי' כמה מאות שנים אח"ז עיר היבוסי עד שכבשה דהע"ה אע"כ אה"נ אז בשעת חלוקה הי' דנים לפי רוחקא וקורבא דשילה ומ"מ אחר ד' מאות שנה כשנבנה בהמ"ק בירושלים הי' צריך להעלות בדמים הקרובי' ואנשי ירושלים עצמם להרחוקי' וכמ"ש לעיל בדעת מג"א:

וקצת יש לעיי' לפי מה דאמרי' במס' סוטה כ"ב ע"א שכר פסיעות יש ובמס' ב"מ ק"ז ע"א פליגי רב ור' יוחנן רב אמר ברוך אתה בעיר שיהי' ביתך סמוך לבהכ"נ ור' יוחנן פליג דשכר פסיעו' יש ואין זה ברכה וא"כ בירושלים דנהי דאין לומר בהיפוך שהרחוק מבהמ"ק יעלה דמים להקרוב מפני שיש לו שכר פסיעו' אבל עכ"פ בהיפוך נמי לא מ"ט יעלה בדמים להרחוק מירושלים הלא יש לזה שכר פסיעו' בעלותו לרגל ודוחק בעיני לומר דרשב"ם פי' כן לרב דלית לי' שכר פסיעו' ולר' יוחנן יתפרש קורבא ורוחקא לענין קרובה לספר הגוים ע"כ נ"ל דהי' מעלים בדמים מפני כבוד המקום כמו שאנו מחלקים ומעלים בדמים כבוד המקומות בבהכ"נ ה"נ הקרובים לירושלים היו חשובים יותר לא מפני ערך טורח הדרך לעלות לרגל אלא המקום מכבד האדם שם כמ"ש הרא"ש:

והנה עמד בזה בתשו' הרא"ש כלל ה' סימן ג' וסימן ז' דמייתי רמ"א ח"מ סימן קע"א ס"א ובס' דגול מרבבה כ' שהרא"ש סי' ג' סתר עצמו מיני' ובי' וגם סתר עצמו ממ"ש בסימן ז' שם יע"ש ולפע"ד במ"כ לא עמד על שרש כוונת הרא"ש ואין להאריך אך היוצא מכוונת הרא"ש כללא כייל כל שאיננו אלא הרבות כבודו ומזה ימשוך מיעוט כבוד חברו ואינו נוגע לריוח והפסד ממון וגם הוא עושה בשלו ואינו נוגע בשל חברו כגון ראובן ושמעון שהיה להם מושב אחד בספסל ועשה ראובן מחיצה והכניסה לגבולו ואינו מזיק לישיבת שמעון כלל רק עי"ז יוגבה כבוד מקום ישיבת ראובן והורד כבוד ישיבת שמעון כיון דאית בי' תרתי למעליותא חדא שאיננו הפסד ממון לשמעון וגם אינו נוגע בשל שמעון כי בשלו הוא עושה אין מי ימחה בידו אך אם חסר א' מאלו התנאי' א' שיהיה ע"י עילוי בדמי' מקום ראובן והפסד דמים במקומו של שמעון נמצא נתאנה שמעון דאמרי מתחלה כשלקחו המקום בשותפות נתנו הממון שיווי המקום שוה בשוה ועתה נתעלה מקום ראובן בשיווי וירד שמעון ע"כ ימחה בידו עד שיפייסו בדמים ושנית אפילו אם איננו הפסד ממון רק כבוד המקום בעלמא אך צריך לנגוע בשל שותפות כגון ההיא דסי' ז' שהי' נסר בראש הספסל וזה הנסר הוא המחיצה השייך לכל יושבי הספסל הארוך וראובן היושב בראש רוצה לסלק הנסר ההוא ועי"ז יתעלה מקומו כיון שצריך לעשות זה ע"י הסרת הנסר השייך לכל המשותפי' נמצא נתעלה הוא ע"י דבר השייך להשותפי' בזה יכולי' למחות בידו אם לא בריצוי כסף זו היא כוונת הרא"ש ז"ל אלא שלשונו בסי' ג' מגומגם קצת וצריך הג"ה מועטת:

תבנא לדינא מה שנוגע לדידן לפי ענין השאלה נראה שהב"הכנ החדשה ניבני' באותו מקום עצמו שעמדה הישנה אלא שהרחיבו מקום אהלם וא"כ הקרקע מעמד הספסלים קנוי להבעלים מימי' קדמוני' מאן ספן מאן רקיע להוציאם ממקומם הואיל שנשתנה שמם דמעירא היה שמם ספסל שסמוך לזויות ועכשיו יהיה ספסלים האמצעי' מה בכך אם היה מקום כנסיות הראשון בטל לגמרי וקנו מקום אחר ובנו עלי' ב"הכנ ומחלקם לכל א' ספסל ומקום בהחדשה כפי אשר היה בהישנה אז היה מקום לטענה לתת להם מקום בתר שמא שם ספסל הסמוכה לקרן זויות וגם אז היה מקום לדון אם אין שינוי בריחוק מקום שליח ציבור בשמיעת קדיש וקדושה וכדומה אבל השתא שמקומם מוזכר להם נלפע"ד פשוט שאין להוציאם ממקומם אך באשר שע"י שהקהל מוספים ג' מקומות בכל זויות עי"ז מתעלה מקום שלהם מחוייבי' הם לתת לקופה כפי השומא שמתעלה מקומם ועל מקומם יבואו בשלום הכ"ד החותם בברכה למר ולתורתו פ"ב כאור בוקר ליום עש"ק י"א תמוז תקצ"ז לפ"ק משה"ק סופר מפפ"דמ:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >