שו"ת הרשב"א/ז/תלז
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
על דבר האלמנה שלא היתה לה כתובה בשעת מיתת בעלה והשביחה בנכסים והרויחה שנשבעה על כתובתה ובאין היורשין ותובעין ממנה יתרון הנכסים על כתובתה. לפי הנראה הדין עם היורשין וכיוצא בזה שנינו בפרק מי שמת וכן האשה שהשביחה הנכסים השביחה לאמצע ומוקמינן לה בגמ' באשה היורשת וכו' ופירש הרמב"ם ז"ל והוא הדין לאשה בכתובתה שאם לא באת לב"ד לומר ראו מה שהניח לי בעלי והשביחה הנכסים אין לה אלא כדי כתובתה והמותר ליורשים. הילכך בהאי עובדא נמי אעפ"י שגבאי המס וגבאי הצדקה יודעין שלא היה לה כדי כתובתה לאחר מיתת בעלה אעפ"י כן כיון שלא אמרה בבית דין או בבית הכנסת ראו מה הניח לי בעלי אין לה כי אם כתובתה והמותר ליורשים וההיא דפירש רבינו תם בפירקא קמא דבבא מציעא דבמקום דעד אחד מסייעו פוטרו מן השבועה אינו פוטרו רק בשבועה דרבנן אבל בשבועה דאורייתא לא וכאשר כתבתי כן הוא ושלום על ישראל:< הקודם · הבא > מעבר לתחילת הדף
שו"ת הרשב"א ז תלז
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |