שו"ת הרשב"א/ז/תב

שו"ת הרשב"א ‏ ז תב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלת ראובן שדך את בנו חנוך עם בת שמעון בתנאים ידועים וחנוך בנו של ראובן נשבע להזמין עצמו ולישא אותה לזמן ידוע ועכשיו נתחרט חנוך זה על שבועתו ובא לישאל על שבועתו יש חוששין אם יוכלו להתיר מפני שאמרו הנשבע לחבירו אין מתירין לו אלא בפניו:

תשובה אברא כל שנשבע לחבירו אין מתירין לו אלא מדעתו ורצונו ומיהו דוקא בשקבל טובה ממי שהשביעו כמשה מיתרו וכצדקיה מנבוכדנצר וזה שאמרו במדין נדרת במדין צריך אתה להתיר את נדרך ולא עוד אלא אפי' התירו אינו מותר והיינו דמקנטר קרא על צדקיה לבזות אלה להפר ברית וכן כתב הראב"ד ז"ל והוא העיקר אבל כל שלא קבל טובה ממי שהשביעו מתירין אותו בין בפניו בין שלא בפניו ויודיעו למי שהשביע שהוא נשאל על שבועתו כדי שלא יחשדוהו כעובר על שבועתו כדאיתא בירוש' דמפרש טעמא דאין מתירין אותו אלא מפני החשד והלכך כל שלא הודיעוהו שנשאל על שבועתו לא נסתלק החשד. מפי הרב ר' יהודה בן הרב רב שלמה אדרת:< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.