שו"ת הרשב"א/ז/שצד

שו"ת הרשב"א ‏ ז שצד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

השיב מי שנתחייב לחבירו מנה לזמן ידוע ובשבועה מסתברא שאם אנסו וגזלו ממנו מחמת המלוה מה שהוא חייב לו לא יצא ידי שבועה עד שיפרע לו הכל משלם לפי שהממון הזה שהם נוטלים ממנו לא זכה בו עדיין המלוה שלא נשום לו פירו' לאפוקי נפקד והרי זה כאלו נאנס על חברו דקיימא לן שאינו חייב לשלם לו וכמו שאמרו בירושלמי אין לך נתפס על חבירו שהוא חייב לו ואף על גב דרב פליג התם ואמר שהוא חייב לא קיימא לן כוותיה והא דתנן (בבא קמא ד' קט"ז) הגוזל את השדה ונטלוה מסיקין אם מכת מדינה היא אומר לו הרי שלך לפניך ואם מחמת הגזלן חייב אלמא דבעל השדה נתפס על הגזלן וגזלן ישלם הא אוקמוה בגמ' באחוי אחווי וא"נ קנס הוא שקנסו בגזלן כדאי' בירושלמי שם ומיהו אם אנסוהו גבאי המלך מחמת מס הגלגולת או שאר חקי המלך כארנוניות ומסים הרי זה פטור ממנו ולא עוד אלא אפי' לא חייב לו כלום ונתפס עליו מחמת ארנוניות וגלגולת חייב זה להחזיר לו וכדאיתא בההיא דירושלמי אין לך נתפס על חבירו שהוא חייב אלא בארנון וגלגולת וכיון שכן אם נתפס זה שהוא חייב לו מחמת ארנון המוטל עליו הרי הוא פטור ומסים כארנוניות הם שהרי הורגלו המלכים והגבאים שלהם למשכן הכל על המסים ואף על פי שהנאמנים הממונים על המס אין ממשכנין אחד על חבירו אלא כל אחד על חלקו מכל מקום הרי הן נוהגין למשכן כל מקום שיש לו ואפילו יש לו מלוה אצל אחרים גובין ומוציאין מהם ועוד שכל הקהל לכך מינו אותם והשליטום ברצון נפשם לגבות ולהוציא מאיזה מקום שימצאו אפוטרופסי הקהל הם בכלל דברים אלו הלכך אפי' היה הלוה הזה נאמן ממונה על הקהל הרי זה יכול לעכב בידו מחמת גבית מס המלוה אותו סך הממון המוטל עליו ונפטר ידי שבועתו הא למה הדבר דומה למי שחייב לחבירו מנה בשבועה והרי יש לו מלוה או פקדון כסות או פירות ביד המלוה שהוא יכול לפטור עצמו בכך ויאמר לו הרי יש לי בידך כנגדן כסות או פירות וכל שהוא פטור ממנו מידי ממון אף מידי שבועה הוא פטור ממנו. דאם ממון אין כאן שבועה אין כאן ועוד יראה שאם הוא אינו נאמן וגם הנאמנים לא נטלו ממנו עדיין אותו ממון אלא שהתפיסוהו בידו ואמרו לו שלא יפרע לו כלום מאותו ממון למלוה עד שיפרע להם המלוה חלקו מן המס אין זה חייב לפרוע מחמת שבועתו דאנוס הוא והרי זה כאותה שאמרו (נדרים כ"ז) נדרי אונסין כיצד הדירו חבירו שיאכל אצלו וחלה הוא או שחלה בנו או שעכבו נהר הרי אלו נדרי אונסין:< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.