שו"ת הרשב"א/ז/שנג

שו"ת הרשב"א ‏ ז שנג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלת מה שנהגו הקהל ללוות אנשים מהם בריבית מחמת כל הקהל ואין המלוים יכולים לתבוע משאר הקהל בערכאות של גוים שום דבר אלא מאותן שנתחייבו בשטר ועכשיו רצו הקהל והתנו לכל אחד מן הקהל בין מאותם שנתחייבו בשטר למלוים בין משאר הקהל שיפרע מה שיפרע וינכו לו מן החוב סך ידוע ושאלת אם מותר אם לאו:

תשובה שאלתם על ענין שברחתי ממנו כל הימים כמי שבורח מן הנחש שאיני מוצא ידי ורגלי בכל אותו הענין לא במה שהנאמנים ומקצת הקהל לווים בריבית וחוזרין וגובין משאר הקהל ולא בניכוי הזה אשר אמרת כי בעיקר הדין איני רואה דרך רחב להתיר הנאמנים והלוים לפי שהם לוים ומלוים לוים מן הגוים ומלוים לקהל ונמצאו עוברים משום לא תשיך והקהל עוברים גם הם משום לא תשיך וגדולה מזו שנינו בברייתא (מציעא דף ע"א:) ישראל שלוה מגוי בריבית ומצאו ישראל אחר ואמר לו תנם לי ואני אעלה לך כדרך שאתה מעלה לו אסור ואם העמידו אצל גוי מותר וקא פירשו בגמר' דאפי' העמידו אצל גוי דקתני מותר דוקא בשנטל הגוי ונתן בידו או שאמר לו הניחם על גבי קרקע הסלע והפטר אלא שאני רואה היתר פושט בכל קהלות הקדש ואיני מוצא אותו נכון ורואה אני אותו פורח באויר וגם מורי הרב ז"ל היה זה בעיניו כאיסור גמור אלא ששמעתי מי שאומר אלי משמו של הרמב"ן ז"ל ששמע בשם אחד מחכמי נרבונא שהנאמנים כאפוטרופוסין על הקהל ולוים ופורעים בשבילם. ואני אומר בזה ערביך ערבא צריך ומי יגיד לנו שהאפוטרופוסין מותרים ללות בריבית וליפרע מנכסי יתומים ולא מצאתי לזה מקום להשען עליו. ומכל מקום אפי' לפי טענה זו נמצאו הנאמנים מותרים ושאר הקהל חייבין לפרוע החובות שלוו הנאמנים כאילו נשתעבדו בשטר וכל שכן אותן שהן חייבין עמהן בשטר החוב וכיון שכן כל שאתה אומר שהקהל חייבים לפרוע והנאמנים רשאין לנגוש אותם לפרוע הריבית כשהנאמנים ויתר הקהל מתנים עם מקצת הקהל שיתנו להם מנה או מאתים והם ינכו להם מן החוב ופורעים למקצת חובות הקהל או שמוציאין מה שלוקחין מאלו לשאר צרכי הקהל הרי אלו לוים מהם וחוזרין ומלוים לקהל ועוברים על כל הלאוין ואילו היו הקהל חייבין לאיש אחר אלף דינרים ומנכין לאחד מן הקהל מחלקו ופורעין לזה כל מה שחייבין לו עכשיו זה מותר שאין כאן ריבית מתרבה על אחד מהם שהרי פורעין את החוב כולו עכשיו מיד והרי זה כאילו אמר אחד לחבירו אתה חייב לפלוני מנה תן לי חמשים ואני אפרע עכשיו אותו מנה עליך דהלואה אין כאן וריבית אין כאן אבל אלו שחייבים לשנים ושלשה וזה חייב באותן חובות מנה ומנכין לו אפי' דינר ולוקחין אותו מנה פחות דינר ומוציאין בצרכיהן או במקצת שאר חובות הרי זה כאומר לחבירו מנה שאתה חייב לפלוני הלויני חמשים דינרין ואתן לשנה מנה לבעל חובך וריבית קצוצה אני רואה כאן ועל כן נמנעתי אני וכל השומעים בדבר זה שלא לעשות כן:< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.