שו"ת הרשב"א/ז/שלה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
השורף שטרות פרועים של חבירו ונודע בבירור שאם היה מוציא היה גובה מהן פטור וכן השיב ה"ר יצחק ב"ר אברהם לפי שאין זה אלא כמי שהיתה מציאה לפניו ובא חבירו ומנעו ממנה מליטול אותה שאין זה נדון בדינא דגרמי והא נמי דכוותא היא וגריעא מינה ואפילו גרמא בנזיקין דאסור לכתחילה ליכא: האומר לחבירו גבה לי חוב והוא פורע מן הסתם הכל לבעל השטר דסתמא דמילתא אדעתה דידיה גבי להו והוי כמגביה מציאה לחבירו. ומיהו אם פי' ואמר לעצמי אני גובה זכה לעצמו כמי ששכר את חבירו ללקוט מציאות וחזר בו דפועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום:< הקודם · הבא > מעבר לתחילת הדף
שו"ת הרשב"א ז שלה
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |