שו"ת הרשב"א/ז/שכג

שו"ת הרשב"א ‏ ז שכג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלת נהגו קצת סרסורים לשים משכונות בריבית בשם גוי ובשעת הפירעון אומר של ישראל פלוני הן מהו:

תשובה כל מי שעושה כן רשע גמור הוא ופוסל את עצמו וסרסורא דחטאה הוא דמשעת שימה עבר על לא תשימון עליו נשך ולא עדיף מסופר ועדים שהם עוברים בלא תשימון וקרוב הוא להיות כלוה מזה ומלוה לזה ועובר בכל השמות אבל מכל מקום אם נתברר אצל המלוה שהמשכון של ישראל או שמאמין בכך אסור הוא ליטול את הריבית אף על פי שנהג עמו הסרסור מנהג רמאות אבל אם לא נתברר לו כן שורת הדין אין הסרסור נאמן אף על פי שאמרו עד אחד נאמן באיסורין כאן אינו נאמן דאנו אומרין שזה משקר הוא שדבריו מכחישין זה את זה תחילה אמר שהוא של גוי ועכשיו הוא אומר בהיפך אינו נאמן וגדולה מזאת שנינו בפרק הנזקין (גיטין ד' נ"ד) היה עושה עמו בטהרות ואמר לו טהרות שעשיתי עמך נטמאו נאמן אבל אמר לו טהרות שעשיתי עמך ביום פלוני שורת הדין אינו נאמן. מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא. אמר רבא כגון דאשכחיה ולא אמר ליה מידי ולבתר הכי אשכחיה ואמר ליה. אלמא כל שמצאו תחילה ולא אמר ליה אנו חוששין שמא עכשיו משקר הוא שאילו אמר אמת כשמצאו תחי' היה אומר לו כל שכן כשאמר לו מתחילה שהם של גוי ומותר הוא ועכשיו חוזר ואומר בהיפך שאינו נאמן:< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.