שו"ת הרשב"א/ו/סו

שו"ת הרשב"א ‏ ו סו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עוד בפרק הבא על יבמתו (יבמות נ"ו ע"א) אמר רב עמרם הא מילתא אמר לן ר' ששת ואנהירנהו לעיינין ממתני'. אשת ישראל שנאנסה אף על פי שמותרת לבעלה פסולה לכהונה. ותנא תונא וכו' ודחי תלמודא לא מאי וכן אהעראה. ופלא בעיני היכי מצי לדחוייה דלא תפסיל באונס לכהונה? הא תנן בפ"ק דכתובות (דף י"ד ע"ב) מעשה בתנוקת שירדה למלאת מים מן העין ונאנסה. וא"ר יוסי אם רוב העיר משיאין לכהונה אף זו תנשא הא רוב פסולין פסלינן לה אף על גב דנאנסה. וכן בפ' יוצא דופן תנן בת שלש שנים ויום א' אם בא עליה א' מן הפסולים פסולה ופתוי דקטנה אונס הוא. אלמא קרא דכי תהיה לאיש זר אפי' באונס מיירי ע"כ.

תשובה ודאי כל שנבעלה לפסול לה פסלה ל"ש [= לא שנא] באונס ול"ש ברצון. אבל הבא על אשת איש אינו פסול לה אלא מחמת דאגידא ביה בבעל והבעל הוא הגורם. א"כ היה בדין שאם נבעלה באונס שלא תפסול בכך לכהונה. דכלום לא נאסרה אלא מחמת הבעל לבעל מותרת לאחרים לא כ"ש וז"ש רב ששת אף על פי שמותרת לבעלה אסורה לכהונה. שעיקר חידוש הוא שאע"פ שמותרת לאוסרה אפי' הכי אסורה לכהונה והיינו דדחי' דלא היא. ותדע לך דאף לרב ששת למה ליה למנהר עיינין ממתני' סתומה דיבמות? לינהרינהו לעיינין ממתני' דכתובות וממתני' דנדה כדמוכח מינייהו מרנא. אלא ודאי כדאמרן.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.