שו"ת הרשב"א/ו/מה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת הרשב"אTriangleArrow-Left.png ו TriangleArrow-Left.png מה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


עוד בפ"ד אחין (כ"ט ע"ב) רב אשי מתני הכי אמר ר' אלעזר לא תימא מאמר לב"ש וכו' ואס"ד [= ואי סלקא דעתך] מאמר לב"ש וכו' זה יעשה מאמר וידחה. וזה פלא שהרי לפי מה דלא הוה ידע השתא טעמא דיבמה דחזייא לכולהו הוה מצי לאקשויי אלא מאי דוחה ומשייר זה יעשה מאמר ויבעול אפי' לכתחילה? והכי אית להו לב"ש במתני' והלא [והלה] תצא משום אחות אשה אלמא שמותר לבעול כדי שתצא אידך. הכי נמי גבי ד' אחין יעשה הא' מאמר ויבעול לכתחילה ע"כ.

תשובה. חילוף דברים אני רואה. דאדרבה הו"ל לאקשויי אלא מאי דוחה ומשייר א"ה אמאי אשתו עמו. דמתני' דד' אחין שפיר קא אתיא דהואיל ומשייר לא יכנוס. אלא אשתו עמו תקשי ליה? ולכאורה היינו מאי דאקשי ליה ואלא הא קתני אשתו עמו ותצא הלזו משום אחות אשה ומאשתו נמי קא מקשה. ושמא אדרבין בעי מר לאקשויי כלומר דכיון דאמרינן דמאמר דוחה ופרש"י ז"ל דוחה צרתה בזיקה. כלומר שנפלה עלה אינה אוסרת את זו שעשה בה מאמר אלא אלו רצה לכנוס כונס ותצא הלזו משום אחות אשתו. אם כן מאי קאמר רבין אף אנן נמי תנינא דאדרבא מתני' הויא תיובתיה. דאלו לרב אשי הו"ל לב"ש למימר זה יעשה מאמר ויכנוס וזה יעשה מאמר ויכנוס אשתו עמו ותצא משום אחות אשה. ואי הא הא קא קשיא ליה למר זו הקושיא רגילין אנו להקשותה על דברי רש"י ז"ל. ואנו רגילין לפרש צרתה דקאמר ר' אלעזר צרתה ממש שנפלה עמה מבית א'. ולומר שבעלת המאמר דוחה אותה דשוב אינו יכול לכונסה וקם עליו בלא יבנה. ומשייר שאינה ניתרת לשוק בלא חליצה. וסייעיה ר' אבין ממתני' לומר דשם שאין מאמר דוחה דחיה גמורה מלאסור אחותה שהיא יבמתה על היבם דאלמא זיקתה קיימת. כך אינה דוחה צרתה להוציאה לשוק בלא חליצה דהא לא הופקעה זיקתה. ואקשינן והא קתני אשתו עמו ותצא הלזו משום אחות אשה. דמשמע דמשעת מאמר תצא אידך משום אחות אשה לגמרי ואפי' בלא חליצה ואף על פי שלא כנס דעשה בה מאמר סתמא קתני. ועוד דקתני אשתו עמו דאלמא שהופקעה זיקת השניה לגמרי ויכול הוא לכנוס בעל' המאמר. ופרקינן יבמה דחזיא לכולהו מילי דיבמה כגון מתני' דד' אחין דמדאורייתא שתיהן ראויות בין לחלוץ בין לייבם דזיקא דאורייתא. הילכך חזיא למקצתייהו לומר זיקתה אלימא להצריכה חליצה. וה"ה לשתי יבמות הבאות מבית א' דכל א' ראויה לכולהו מילי כי עבד בה מאמר בחדא אידך לא מיפטרא בלא חליצה. אבל יבמה דלא חזיא לכולהו מילי בשעת נפילה כגון הא דב"ש. דכיון דעבד בה מאמר בראשונה עד שלא נפלה לפניו השניה מדחיא שניה דבר תורה מן היבום. הילכך לא אלימא זיקתה דתבעי חליצה אלא מאמר הראשונה דוחה אותה לגמרי ואפי' חליצה נמי לא בעיא.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף