שו"ת הרשב"א/ה/רסז

שו"ת הרשב"א ‏ ה רסז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלת: שכיב מרע שאמר: הרי הוא מניח מנכסיו מנה לכת הקברים, והם יתעסקו ויחלקו פירותיו, מידי שנה בשנה, בביתו. והבן מסר המנה לברורי כת הקברים. וברורי הכת הנז', חולקים עד עתה הפירות בביתו. ולזמן, ראה אותו הבן שנכסי אותו הכת, מתמעטים והולכין. ותובע מאותו הכת, שיבא המנה לידו, שהוא ג"כ מיחידי אותו כת, ויקבלם באחריות, כדי שלא יאבד הממון. והבן עשיר, ואומר לקבלם באחריות. והברורים טוענין: שאין להם למוסרו לו, לפי שהאב ציוה למסור אותו ממון לאותו כת, ולא ליורשו. והבן טוען: דכיון שהוא מאותו כת, ורוצה להבטיח לחלק הפירות בכל שנה, יש להם לעשות כן, כיון שהממון חסר בכל יום. והאב ציוה שלא ילוו אותו ליתר ממאמר השר, כדי שלא יאבד. הדין עם מי?

תשובה: נראין לי דברי הבן נכונים, שאע"פ שצוה האב שיתעסקו בו אותו הכת, אין הבן יוצא מכלל אותו הכת, כיון דהוא מהם. ואם הכת מפסידים הממון, מן הדין כל אפוטרופוס דמפסיד מסלקינן ליה. לא שנא אפוטרופוס שמנוהו ב"ד, ולא שנא אפוטרופוס שמינהו אבי יתומים. ואם הבן אמיד, ורוצה עוד להבטיח הממון, ולחלק הפירות בכל שנה כמו שצוה האב, לו שומעים, ובלבד שיחלקו הפירות בזמניהם, לדעת ברורי הקברים.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.