שו"ת הרשב"א/ה/קנה

שו"ת הרשב"א ‏ ה קנה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלת: הטוען את חבירו: מנה רבית קצוצה יש לי בידך, והלה כופר בו, ואומר: לא היו דברים מעולם. אי נזקקין לתובע, או לא? מי נימא א"כ לדבריו, רשע הוא, ואין אדם משים עצמו רשע? א"ד עביד איניש דיזיף מפני דוחקו? ואמרת, שדעתך לומר: דאין נזקקין לו, ואין משביעין את הנתבע על פיו. מדאמרינן דלדידי, אוזיף ברביתא, דהוא ואחר מצטרפין לפוסלן (כעובדא דבר בניתוס בסנהדרין כ"ה ע"א). ומשום דפלגינן דיבוריה, וכאילו העיד שלאחר אוזיף, ולא לו. ואפילו עד אחד מעידו, אין משביעין אותו. זהו תורף דבריך.

תשובה: הדבר פשוט בעיני, דנזקקין לו. ולא אמרו דרשע הוא, אלא לפוסלו לעדות. כלומר: שאילו היה יכול לשום את עצמו רשע, היה פסול לעדות. וכן אמרו: אדם קרוב אצל עצמו, לומר: שאין בדבריו עדות אצל עצמו. ולפיכך אין מבטלין דבריו, כעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה. וכן שלא לבטל כל עדותן, באנוסין היינו מחמת ממון, שאינן משימין עצמן רשעים לבטל עדותן. וכן לגבי עונשין למיתה, ולמלקות. אבל גבי תביעת ממון והודאתו, לא נאמרו דברים אלו מעולם שאם אתה אומר כן, אנו נאמר, באומר גזלתיך, ואפילו ביש לו תובע, לא יתחייב בתשלומין, שהודאתו אינה הודאה, שאין אדם משים עצמו רשע. ואל תשיבני שמודה לבעל דינו, ולא מצינו מודה שלא יתחייב בהודאת פיו.

איברא, מצינו מודה בקנס דפטור. והכא נמי, בא ונאמר שהתורה אמרה: אשר ירשיעון; פרט למרשיע את עצמו, שאינו נאמן לשום עצמו רשע ועד אחר ודאי מביא את הנתבע לידי שבועה דאורייתא

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.