שו"ת הרשב"א/ה/מ

שו"ת הרשב"א ‏ ה מ

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלת: הא (דאמרינן שם [נדה ח'] בגמרא). דתנן התם: ר"ש אומר: אין לקטף שביעית. וחכמים אומרים: יש לקטף שביעית. בדקתי בכל משנת שביעית, ולא מצאתי דמסיים בה הכי. אלא דסבור הייתי לומר: דברייתא היא. אלא דבכל הספרים מצאתי: דתנן.

תשובה: גם אני אומר כן, דאינה משנה, וגם בתוספתא אינה. אלא אני אומר, שהיא אותה משנה שבשביעית (פ"ז מ"ה), דתנן: הוורד והכפור והלוטם, יש להם שביעית. רש"א: אין לקטף שביעית, מפני שאינו פרי. ואף זו אינה שיטה. אנן קיימי עלה דההיא מתני' הוורד והכפור, ומתמיהינן עליה דר' זירא; היכי מספקא ליה למתני', אי אתי מתני' כר"א או כרבנן, דפליגי עליה, דאהדר איהו מההיא מתני' גופא: מאן חכמים, לאו רבנן דפליגי עליה דר"א. הא אמרינן: דלאו ממתני' דערלה, לא היא. דר' זירא, הכי אהדר ליה ע"כ. מגופ' דמתני' מוכח, לאו ר"א תני לה, אלא רבנן, מדנקט קטף, דהיינו אילן דאינו עושה פירות. דאי ר"א, מ"ש אילן שאינו עושה פירות. אפי' אילן דעושה פירות, וכדמפרש ואזיל. ומשום דר"ש תני, מפני שאינו עושה פרי. ומסתמא דטעמייהו דרבנן דפליגי עליה, משום דקטף זהו פריו. מסקי' הכא בפי', דמתני' וחכמים אומרים יש לקטף שביעית, משום דקטפו זהו פריו. והכניסו פי' המשנה כלשון ממש, כאלו נשנית כן בפי'. ויש לנו כיוצא בזה הרבה בתלמוד. ואחד מהם, בשלהי פרק הבית והעליה (בבא מציעא דף קיח). דאמרי' התם, ותנן נמי, מקח וממכר כה"ג, היוצא מן הגזע ומן השרשין, של בעל האילן. ואינה משנה. אלא מפני ששנינו מקצתה בפרק המוכר את הספינה (בבא בתרא דף פא), דקתני: היוצא מן הגזע שלו, ומן השרשין של בעל הבית. ורבי יהודה קתני לה דמדרישא ר"מ היא, סיפא לאו ר"מ. דקתני רישא: ר"מ אומר: קנה קרקע. ומש"ה, אייתי ברייתא בשם מתניתין, משום דבמתניתין רמיזא. וכן הא דאמרינן התם, ותנן גבי ערלה כה"ג אינה משנה אלא אטו ליתא דהיאך, אמרינן דתנן. ובקידושין בפרק האומר (דף סג), דתנן: האומר לאשה: הרי את מקודשת לי, לאחר שאתגיר וכו'. רמ"א [= רבי מאיר אומר]: מקודשת, רבי יוחנן הסנדלר אומר: אינה מקודשת, ר' יהודה הנשיא אומר: וכו'. ואלו במתני' תנן: אינה מקודשת; סתם. ולא תני בה, לא ר' יוחנן הסנדלר, ולא ר"י הנשיא; אלא משום דעיקרא נשנית במשנתנו, ושלא כדברי רבי מאיר, אמר: תנן; לומר לך: דהא דבמתניתין, ברייתא היא: אלא דלא פריש במתניתין, ופריש בברייתא בהדיא.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.