שו"ת הרשב"א/ה/לד

שו"ת הרשב"א ‏ ה לד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ומה שתמהת על הרב ז"ל [הראב"ד] הנזכר במ"ש שם בההיא דפרק חלון (עירובין דף פ), וז"ל: אחד מבני המבוי שרגיל להשתתף עם בני המבוי, כגון חצר שבין (חצר) ב' מבואות, ויש לה דרך על זה ועל זה, והיא רגילה באחד מהם יותר מן האחרת, שהיא אוסרת על אותה הרגיל. ופעם אחת, לא רצה להשתתף עם בני אותו המבוי הרגיל וכו'. עד שאמר: ש"מ דשאני ליה לשמואל, בין אוסר לשאינו אוסר, ע"כ דברי הרב [הראב"ד]. ואמת שזו תמיה גדולה, שיהא אוסר חצר שבין שתי מבואות! וזה אינו, מדאמרינן בפרק מי שהוציאוהו (עירובין דף מט) עירב רגיל וכ"ש אם עירבה עם שאינה רגילה, (והותר) [דהותר] רגיל לעצמו. ולמה כופין אותו במבוי?

תשובה: זה אני רואה אותו אצלך, כשגגה שיוצאה מלפני השליט. והא בהדיא אמר שמואל: חצר שבין ב' מבואות, לא עירבה עם שניהם, אוסרת על שניהם. בא' רגילה ובאחד אינה רגילה, זה שרגילה בו אסור, וזה שאינה רגילה בו מותר. והשתא לפי מה שעלה בדעתך, היכי משכחת שאוסרת על הרגיל, אם עירב המותר רגיל לעצמו, מאי אוסרת עליו דקאמר? תיפוק ליה, דהוא עצמו לא עירב, ואסור לעצמו בלא איסור החצר שבאמצע, וזו אינה צריכה לפנים כלל. אלא [מה] שאמר הותר רגיל לעצמו, אלא כשעירבה הרגיל, ושאינה רגילה לא עירבה, והיא עצמה [לא עירבה], כגון זה דוחין אותה אצל שאינה רגילה, דכגון זה כופין על מדת סדום, הא עירבה רגילה לעצמה, ושאינה רגילה עירבה נמי לעצמה, והיא עצמה לא [עירבה], זה שרגיל בו אסור, ושאינה רגילה בו מותר, דשדינן ליה אצל הרגיל. וזו היא שאמר הרב ז"ל. (דברי האי בני' הרגיל) [דבני הרגיל כצ"ל] כופין אותו, לפי שהוא אוסר עליהם, וזה פשוט ומבואר.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.