שו"ת הרשב"א/ה/יט

שו"ת הרשב"א ‏ ה יט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלת: מה שפרש"י, ברפ"ק דעירובין, ריש מתני' וז"ל: דכיון דלאו כרה"ר, שרי לטלטולי ביה מן התורה. וק"ל עלה: דאדרבה, רשות היחיד הוא, כיון דמוקף ג' מחיצות. ודוחק לומר: דאליבא דב"ש דקסברי (שם [עירובין] דף יא:): מותר לטלטל עד דאיכא ד'; קא מתרץ לה: דב"ש במקום בית הילל, אינה משנה.

תשובה: אם זאת קושיא, אפילו לכשתמ"ל דאליבא דב"ש קא מתרץ לה, אין זה מוציאנו מידי הקושיא. דהא אפילו לב"ש, ג' מחיצות מד"ת [= מדברי תורה], לפי גירסת הספרים דגרסי: לזרוק משלשה הוא דמחייב, לטלטל עד דאיכא ד'. וכן נראה, שהיה גירסת רש"י ז"ל. אלא שעיקר קושיא ליכא, לפי שרש"י ז"ל הוצרך לפרש איסורו של מבוי, ולומר: דאפי' דאמרו מבוי שאינו מפולש, לא הוי דבר תורה, אסרוהו רבנן. דאין איסור ד"ת, אלא רשות הרבים גמור. וזו אינו רה"ר גמור, הואיל ויש לה ג' מחיצות, אלא מד"ס הוא דאסרוהו, משום לתא דרה"ר. ולפיכך, היכר בעלמא סגי ליה.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.