שו"ת הרשב"א/ד/שיז

שו"ת הרשב"א ‏ ד שיז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עוד חזר השואל, ושאל על ענין הכסוי שאסרתי בשבת, כיון דקאמר: ודאי אינו דוחה שבת; ולא קאמר: כיסוי שאין עושין בשבת. אבל בדליכא שום דחייה, לא מדאורייתא ולא מדרבנן, למה תגרע מצות כיסוי. ואי משום גזירה, מ"ש מיו"ט דלא גזרינן דקר נעוץ, אטו שאינו נעוץ.

תשובה: כבר הראתיך בעיניך, הדברי' שהביאוני לידי כן. והצעת דברי, פשוטה לפניך. אך מה שהוספת ואמרת: אם לגזירה, מ"ש מיו"ט, דלא גזרינן נעוץ אטו שאינו נעוץ? זו אינה תורה. דיו"ט הותרה אצלו מלאכת אוכל נפש, ומצוה נמי איכא, משום עונג יום טוב. וכמה מן השבותין התירו, כדי שלא יבא להמנע משמחת יום טוב. ואיך נגזר על המותר, לא נגזור המוכן אטו שאינו מוכן. ולא בקוע עצים מוכנים, משום בקוע קורות, וכל כיוצא בזה. אדרבה! אנו מתירין בו הבערה והוצאה שלא לצורך, מתוך שהותרה לצורך.< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.