שו"ת הרשב"א/ד/שיד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת הרשב"אTriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png שיד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלת: על ראובן שהכניס בביתו, את דינה בת יהושע לרצונה, ולרצון אביה ואמה, לשמש ולעבוד לו. וראובן זה, עברו עליו עשר שנים, ולא נתעברה אשתו, ולא היה לה בן. ובהיות דינה בביתו, פיתה אותה, ושכב עמה, ונתעברה ממנו. וכשהרגיש ראובן בדבר, קידש אותה, וכתב לה כתובה. ואז נתרצו בדבר, אביה ואמה של דינה. ושאלת ממני: אם הבן כשר, אם לאו? תשובה: תחילת כל דבר, צריך אני לומר, שהדבר אסור. ומכוער, הוא אסור, מפני שעובר בלאו: דלא תהיה קדשה. ומשום אל תחלל את בתך להזנותה; ויש בו איסורא דאורייתא. ומכוער, משום דקודם מתן תורה, אדם פוגע אשה בשוק, ואם נתרצו שניהם בועלה ומקיימה לו לאשה, או נותן לה שכרה והולך לו. כיון שנתנה תורה, נתחדשה הלכה. שהרוצה לישא אשה, יעשה בה מעשה לקדש אותה בכסף, שיכתוב לה כתובה, ויעשה עמה חופה. גם במקומות רבים, יש הסכמה שלא לקדש אלא בעשרה, ושיהיו שם אביה ואמה או מקרובותיה, והחזן מהקהל. כ"ש, שאין מותר לישא אשה דרך פתוי והפקר, כ"ש שישאנה על אשתו דרך זה. כי אף בכשרות החרים רבינו גרשום ז"ל, שלא ישא אדם אשה על אשה. אלא שהרמב"ם ז"ל מראה פנים להיתר, שישא נשים רבות כמנהג הישמעאלים שעושין כן. וכפירוש הר"ח הלוי ז"ל. דכתב: דקי"ל נושא אדם נשים רבות, והוא דיכול למיקם בסיפוקייהו. ודוקא במקום שנהגו. אבל במקום שלא נהגו, אסור לאדם לישא אשה על אשתו. דאנן סהדי דעל דעת המנהג איניסבא ליה, דלא לינסיב אחריתי, והו"ל כחמר שאינו יכול לעשות גמל. וראובן זה, עשה שלא כהוגן, ועשה זה מפני שעברו יותר מעשר שנים שלא נתעברה לו אשתו. ואם עשה זה בשביל שלא יתבטל מפריה ורביה, ולעשות מצוה, לקח את דינה לפילגש ולשפחה על אשתו, שלא כן.

והנה אני לא באתי להתיר, להראות פנים שיהא מותר לישא בת ישראל לפלגש, כ"ש על אשתו הכשרה, הנשואה לו בקידושי'. שהרי משנתנה תורה, נתחדשה הלכה, ואסרה הפילגש והיא אשה המזומנת לו בלא כתובה וקידושין. ונקראת פלגש, כדרך שאמר הכתוב: ולבני הפילגשים אשר לאברהם. ופילגשו ושמה ראומה. וכן: פלגש אביו. והיא הקדשה בדרך; איה הקדשה. והוא שאסרה תורה, כמו שאמר הכתוב: ולא תהיה קדשה; שאסרה עתה בלאו. וגם זה בכלל: לא תחלל את בתך. ואמרו בירושלמי, זה המוסר את בתו שלא לשום אישות. או שמוסרת היא את עצמה שלא לשום אישות. פי' שמיחדת עצמה לזנות. וכתב הרמב"ם, שזהו שנא' בתורה: אל תחלל את בתך להזנותה. ובספרי כתוב: אל תחלל את בתך להזנותה. יכול על מעשה יחידי, פי' אם מסר בתו לאדם אחד להיות לו לפלגש. וכן היא, שנתפתתה למפתה, ושכבה עמו, שהיא עברה בלאו זה. ת"ל: ומלאה הארץ זמה, ולא מעשה יחידי. שאם נתפתתה ליחיד, אינה זמה. ופי' בקידושין: זמה זה, מה? כלומר: שהמפקרת עצמה לכל העולם, אין אנו יודעים בן זה, מה הוא. ובן מי, הוא. וכן דינה זו שנתפתתה לראובן, זה אינו זמה. כל שכן שכשהרגיש בדבר, שהיא מעוברת, מיד קדש אותה, כדי שתהא לידתו בקדושה. וכתב הרמב"ם ז"ל: הבא על הפנויה, אפי' היא קדשה שהפקירה עצמה לכל תובעיה, אמת שאע"פ שהיא במלקות, אינה נעשית זונה, שהרי אינה אסורה להינשא לכהן. וא"כ זה הבן, אינו בן זונה. וכתב הרמב"ם ז"ל עוד, בס' קדושה בהל' איסורי ביאה (פי"ח הי"ג): פנויה שראוה שנבעלה לאחד, והלך לו. וא' לה: בן מי זה, ומי הוא זה שבא עליך, שלא הכרנונו? ואמרה: מאדם כשר נבעלתי. זו נאמנת. ולא עוד, אלא אפילו ראוה מעוברת, ואמרו לה: ממי נתעברת? ואמרה: מאדם כשר נתעברתי, נאמנת, ומותרת לכהן. וכן הוא בכתובות (דף י"ג), ובקדושין (דף ע"ב ע"א). דקי"ל כר' יוחנן דאמר שם: לדברי המכשיר בה, מכשיר בבתה. ואמרינן: מאי בדוקי? שבודקין את אמו. ואם אמרה: לאדם כשר נבעלתי; נאמנת. ואף על גב דאיכא רוב פסולין אצלה. ואמרינן, הלכתא כאבא שאול, כדאיתא התם. ועוד כתב הרמב"ם: פנויה שנתעברה מזנות, ואמרו לה: מה העובר הזה או הילוד הזה? ואמרה: לכשר נבעלתי; נאמנת, והולד כשר. ואף על פי שרוב הזונין אצלה פסולין לה. ובדבר זה, שראובן ודינה מודים על העיבור ההוא. ועוד, שלא יצא עליה קול לעולם, שהפקירה עצמה, אלא לראובן זה שהיתה משמשת אצלו. ומתוך דברי, תבין שאין אדם רשאי לקרוא את הולד הזה בן זונה, ולא לקראו פסול, וגם לא לפוסלו לשום דבר. אלא שהוא כשר בכלל הכשרים. ואם אביו ואמו עשו שלא כהוגן, ובעלו בלא כתובה ובלא קידושין, המלקות והתשובה יכפרו עליהם.
< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.