שו"ת הרשב"א/ד/רמד

שו"ת הרשב"א ‏ ד רמד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה: מי שקידש את האשה על ידי שליח, שעשאו בעדים. כשבא לכנוס, רשאי לחזור ולקדש ולברך עכשיו על קידושין אלו, ברכת אירוסין פעם שנית, הואיל ואין זו ברכת הקידושין? שאין מברכין: אשר קדשנו לקדש את האשה; כדרך שמברכין על שאר המצות, כמניח תפילין, מתעטף בציצית, או לא?

תשובה: דבר ברור הוא זה, שאינו חוזר ומברך, ואם חזר ובירך, ברכה [לבטלה] היא, שכבר בירך. ואף על פי שאין מברכין: אקב"ו לקדש את האשה; מ"מ לא נתקנה, אלא על האירוסין, וזו כבר נתארסה, ונתקדשה קידושין גמורין, ע"י שליח. וזה דבר ברור הוא. הכותב, דורש שלומך. שלמה ב"ר אברהם זלה"ה, בן אדרת.< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.