שו"ת הרשב"א/ד/רלג

שו"ת הרשב"א ‏ ד רלג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מונטוסון.

שאלת: מי שכתב לאשתו מתנה לחוד, וכתוב בה שעבוד נכסים, כחוב דעלמא. אם בא בע"ח מאוחר של בעל לגבות, יש כח ביד האשה לגבות היא תחילה, או שמא בע"ח יכול לטעון: בעלך פרעך; כיון שכתוב בשטר: נתתי לך כך וכך?

תשובה: כיון שיש בה שעבוד נכסים, הרי הוא כחוב דעלמא, ומה שכתוב: נתתי לה; לא מחמת שכבר נתן לה אותו הסך, שא"כ על מה שעבד נכסיו, והוא כבר נתן, ובא הממון לידה. אלא שהודיע שלא חייב עצמו לה, מחמת שלוה ממנה, או שהכניסה לו ממון זה, אלא שרצה להשביחה ולכבדה, וליתן לה משלו. וחייב עצמו לה בכך, ושעבד לה נכסיו. ומכל מקום, אם אינה יכולה לגבות בחיי הבעל, אף על פי שהיא קודמת בשעבוד, מי שזמן הגבייה קודם, [קודם] הוא וגובה. אלא אם כן הוא דבר ששעבד לה באפותיקי מפורש, דבעל אילו בעי לזבוני' נכסי', מצי מזבן, ואין האשה יכולה לעכב כדאי' בכתובות.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף