שו"ת הרשב"א/ד/רכג

שו"ת הרשב"א ‏ ד רכג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עוד בפ' כיצד (כ"ד ע"ב), לאתויי ממזר. מאי טעמא? דאמר כו'. פלא, דלעיל גבי מי שיש לו אח מ"מ, פריך: פשיטא? והכא גבי בן, קא בעי: מ"ט? שהרי מאותן טעם דהוה פשיט' לי' דאח זוקק ליבום, הו"ל למידע דבן פוטר ע"כ.

תשובה: גם זו מן השאלות שעמדתי אני עליהם, זה כמה. וכלשון הזה כתבתיה: פשיטא אחיו הוא, פי' לאו מנפשיה איפשטא להו, אלא מבן הוא דאיפשיטא להו. דכיון דבנו הוא, דכתיב: ובן אין לו; עיין עליו. א"כ פשיטא דאחיו הוא, וכדאסיקנא: מדמפטר פטר, מזקק נמי זקיק. והיינו דלגבי בנו, איבעי לן, מאי טעמא. והכא אמרי' פשיטא. והא דאמרי', ואימא ה"נ. כלומר: דנגמר אחוה אחוה מבני יעקב. ה"ק, ואימא תיתי גז"ש, ותיפוק דלאו אחיו הוא לענין יבום. ופרקינן: כיון דבנו הוא, אפי' לענין יבום אחיו הוא נמי, אף לענין יבום. כך נראה לי, לעניות דעתי.< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.