שו"ת הרשב"א/ד/קסא

שו"ת הרשב"א ‏ ד קסא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלת: מי שלוה מנ' מחבירו, וקבע זמן לפרעון: מכאן ועד ר"ח פלוני, או עד חדש פלוני. ונשבע לו לפרוע לו עד אותו זמן. מי נימא בהא: עד ועד בכלל, ויש כל אותו יום ר"ח וכל החדש, כמו שהיה לו אם לא נשבע לו? א"ד [= או דילמא]: כיון דלגבי שבועה עד ולא עד בכלל, וכדתנן: (נדרים ס' ע"א): קונם יין שאיני שותה היום כו', זה הכלל: כל שזמנו קבוע ואמר: עד, אסור עד שיגיע.

תשובה: הקובע זמן עד חדש פלוני, אי נמי עד יום פ', אילו היה לו מן הדין שהות לפרוע כל אותו יום וכל אותו חדש, כמו שאתה סבור, דעד ועד בכלל, אפי' נשבע לא היתה השבועה מחייבתו לפרוע קודם אותו הזמן. שאין השבועה אלא קיום מה שהתנה ושקבע. לא להוסיף זמן ולא לגרוע. אלא שאפילו בלא שבועה הדין כן. שהקובע זמן לפרוע עד חדש פלוני, אין לו כל אותו חדש. אלא לכשיגיע חייב לפרעו. דעד ולא עד בכלל, דיני ממונות ונדרים ענין אחד יש להם, כדמוכח בפרק קונם. ומשום דנדרים ודיני ממונות הכל הולך אחר לשון בני אדם.< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.