שו"ת הרשב"א/ד/קכב

שו"ת הרשב"א ‏ ד קכב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עוד כתבת: שנשאלת באשה שנדרה: שתשתה סם להתעבר, ובעלה אינו רוצה שתשתה, אם יכול להפר, אם לאו? מי הוי דברים שבינו לבינה, או נדרי עינוי נפש? והשבת: דנדרי עינוי נפש הוי. לפי שאין סם שאינו יפה לזה ורע לזה. ועוד: שחושש שאם תתעבר תכחיש יפיה.

תשובה: נראה לי: שאין זה יכול להפר כלל. דנדרים שבינו לבינה, לא שייך בכי האי. ואיני יודע לו ענין במקום זה. ומחמת דברים של עינוי נפש, ליכא. מפני שאם אתה אומר: מפני שאין לך סם שאינו רע במקצתו, א"כ לחם לא תאכל ופירות לא תאכל. שהכל יודעין שרובן קשים לגוף כחרבות. ואם מפני שמכחיש יפיה, לא נכנס' זו אצלו אלא לכך: שתלד לו. ובעיא חוטרא לידה, ומרא לקבורה. וק"ו הדברים: שאם באה מחמת טענה, יוציא ויתן כתובה, בשנדרה לשתות סם להתעבר, מפר משום נדרי עינוי נפש? ואף על פי שהעיבור באמת מכחישה ומכחיש יפי', וכדאמור גבי ער: מאי איכפת ליה? סבר: שמא תתעבר ותכחיש יפיה. חס ליה להאי כמעשה ער. וטוב לו להיות ער ועונה (מלאכי ב': י"ב). דנחלת ה' בנים, שכר פרי הבטן.< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.