שו"ת הרשב"א/ד/נג

שו"ת הרשב"א ‏ ד נג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ומה ששאלת: אם חושש הבעל: שמא תפסה משלו, כלו': והפקי' ביד אחרים, ומפסיד' ממונו, [עיין בתשובה סי' נ"ב] אם יוכל הבעל להחרים כל מי שיש בידו כלום דבר ממנה, הן בפקדון הן בתורת מתנה הן בשום צד אחר שיבא ויגיד לפני ב"ד, אם לאו?

תשובה: גם בזה [עיין בתשובה סי' נ"ב] איני רואה שיהא הבעל רשאי לעשות כן. לפי שאמרו בפרק חזקת הבתים (בבא בתרא נ"א ע"ב): אין מקבלין פקדונות, לא מן הנשי' ולא מן העבדי', ולא מן התינוקו', קבל מן האשה, יחזיר לאשה. כלומר: ולא לבעל, דשמא נתנו לה בענין שאין לבעל מהם כלום, או שמא פקדון הוא בידה מאחרים. וא"כ, למה יודיע נפקד זה מה שמסרה בידו. ואפי' תאמר: שהם שלה, וכל שמורדת מפסדת את הכל. ואפי' נפלו לה נכסים ממקום אחר. לא היא. דהא קי"ל: דמאי דתפסה, לא מפקי' מינה. וכדאי' בפ' אף על פי (כתובות ס"ד ע"א): דלא תפסה, לא יהבינן לה, דתפסה לא מפקי' מינה.< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.