שו"ת הרשב"א/ד/כו
שו"ת הרשב"א 
ד כו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
סרקוסטה. שאלת: אדונינו הרב יר"ה [= ירום הודו] נתן לר' בחותמו דבר ידוע בחוק שיש לו במקום ידוע. וראובן הנז' לוה משמעון מנה, וחייב לו כל נכסיו בשטר בכלל. אח"ך משכן בפרט אותו זכות ללוי. ואין לו לראובן נכסים בני חורין. היש מן הדין להגבות את שמעון מן הזכות ההוא, כיון שהוא קודם, ונתחייבו לו נכסי ראובן בכלל. או כיון שמשכנו ללוי בפרט, זכה בו. ואם לוי אומר: שיש לראובן נכסים בני חורין, היש לשמעון להפך אחריהם, או על לוי לברר שיש לראובן נכסים בני חורין?
תשובה: דברים ברורים לכל אני רואה כאן ששמעון ב"ח מוקדם הוא, ויוציא מיד לוי, אא"כ הניח ראובן מקום ידוע לגבות ממנו. ואף על גב דנכסוהי דאיני' אינון ערבין, וערב דעלמא יכול לדחות את המלוה עד שיחפש, ערב דנכסים שאני, דקיל טפי. ובין נכסים אלו שמשכן ובין הנכסי' האחרים שהניח, כולן ערבים הם. ונכסים אלו שמשכן, מן הדין אין לוי יכול לדחותו אצל ערבים אחרים, אלא משום תקנה שלא יגבה מן המשועבדים במקום שיש בני חורין. ולפיכך: עד שיראנו נכסים בני חורין ידועים שהניח לו לגבות מהם, אין יכול לדחותו ולומר: שיחפש. וזה נ"ל ברור. |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |