שו"ת הרשב"א/ד/ח

שו"ת הרשב"א ‏ ד ח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מונטוסון. שאלת: ראובן נתחייב שבועה לשמעון, והפכה ראובן על שמעון. וכשבא שמעון לישבע, חזר בו ראובן. רשאי לחזור בו, או לא?

תשובה: זו מחלוקת ישנה היא, בין הרב אלפסי ור"ת ז"ל, ותלויה בגירסאות. דגרסינן בפרק יש נוחלין (בבא בתרא קכ"ז ע"ב): שלח ליה רבי אבא לר"י בר חמא: עבדי גנבת, והוא אמר: לא גנבתי. רצונך השבע וטול. נשבע, ואינו יכול לחזור בו. כך היא בגירסת הספרים שלנו, והיא גירסתו של הרב אלפסי ז"ל. ושמעינן מינה, דאע"ג דלא נשבע עדיין, אינו יכול לחזור בו, משום דהו"ל כגמר דין. אבל רת"ם [= רבינו תם] ז"ל גריס: ונשבע בו. כלומר: אם קדם ונשבע, אינו יכול לחזור בו. הא לא נשבע, יכול לחזור בו, דאין זה גמר דין. ודברי רב אלפסי ז"ל נראין יותר. דכל שאמר בפני ב"ד: השבע וטול, וכ"ש בנשבעין ונוטלין, אם אמר לו: השבע והפטר, דהוא גמר דינו. ומ"ל [= ומה לי] גמרו הוא, ומה לי גמרוהו ב"ד? והנה עמכם חידושי מציעא, לשם תמצא הכל מבואר בריש פרק המפקיד (בבא מציעא דף ל"ד ע"א), גבי: אמר הריני משלם, וחזר ואמר: איני משלם.< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.